Исаии, глава 8
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז 1Qisaaויאומר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז 4Q60[יאמר] יהוה אלי קח [לך]
2МТוְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ 1Qisaaוהעד לי עדים נאמנים את אוריה הכוהן ואת זכריה בן יברכיה 4Q59ואעידה לי [עדים] נאמנים את אוריהו הכהן ואת [בן] יברכיהו
3МТוָאֶקְרַב֙ אֶל הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז 1Qisaaואקרב אל הנביא ותהר ותלד בן ויאומר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז 4Q59[ואקרב] [אל] הנביאה ותהר ותלד [יהוה] קרא שמו מהר שלל חוש בז
4МТכִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א אֶת חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר 1Qisaaכיא בטרם ידע הנער לקראו אביו ואמו ישא את חיל דרמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור 4Q59[טרם] ידע הנער [אמי] ישא [דמשק] ואת שלל [שמרון] לפני מלך אשור
5МТוַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד לֵאמֹֽר 1Qisaaויוסף יהוה דבר אלי עוד לאמור 4Q60[יסף] יהוה [דבר] אלי עוד [אמר]
6МТיַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת רְצִ֖ין וּבֶן רְמַלְיָֽהוּ 1Qisaaיען כיא מאס העם הזה את מי השולח ההולכים לאוט ומשוש את רצין ואת בן [רומליה] 4Q59כי מאס מי השילה [ההלכים] [לאט] ומשוש את רצין ובן [רמליהו]
7МТוְלָכֵ֡ן הִנֵּ֣ה אֲדֹנָי֩ מַעֲלֶ֨ה עֲלֵיהֶ֜ם אֶת מֵ֣י הַנָּהָ֗ר הָעֲצוּמִים֙ וְהָ֣רַבִּ֔ים אֶת מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר וְאֶת כָּל כְּבוֹד֑וֹ וְעָלָה֙ עַל כָּל אֲפִיקָ֔יו וְהָלַ֖ךְ עַל כָּל גְּדוֹתָֽיו 1Qisaaולכן הנה אדוני יהוה מעלה עליהם את מי הנהר ה [מלך] אשור ואת כול כבודו ועלה גדוותיו 4Q59כן [הנה] מעלה עליהם [רבים] את מלך [אשור] כל כבודו ועלה [על] כל אפיקיו והלך על כל [גדיותיו] 4Q60מעלה עליהם את מי הנהר הרבים וה ואת כל כבדו ועלה על כל [הלך]
8МТוְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל 1Qisaaוחלף ביהודה שטפ ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלוא רחב ארצך עמנואל 4Q59[שטף] ועבר עד צער [היה] [מטות] [כנפיו] מלא רחב ארצך עמנואל 4Q60[חלף] שטף ועבר עד צואר [יגיע] רחב [ארצך] עמנואל
9МТרֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ 1Qisaaרעו עמים וחתו והאזינו כול מרחקי הארץ התאזרו וחותו
10МТעֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל 1Qisaaעצו עצה ותפר דברו דבר ולוא יקום כיא עמנואל 4Q59[עצה] ותפר דברו דבר לא יקום כי עמנואל
11МТכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר 1Qisaaכי כה אמר יהוה אלי כחזקת יד יסירנו מלכת בדרך העם הזה לאמור
12МТלֹא תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת מוֹרָא֥וֹ לֹֽא תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ 1Qisaaלוא תאמרו קשר לכול אשר יואמר העמ הזה קשר ואת מוראו לוא תיראו ולוא תעריצו 4Q65לוא ואת מוראו לוא תיראו ו
13МТאֶת יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם 1Qisaaאת יהוה צבאות אותו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם 4Q65[תקדישו] מראכם והוא מערצכם
14МТוְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם 1Qisaaויהיא למקדש ולאבן נגפ ולצר מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלים
16МТצ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי 1Qisaaצור תעודה וחתום תורה בלמדי
17МТוְחִכִּ֙יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי לֽוֹ 1Qisaaוחכיתי ליהוה המסתיר את פניו מבית יעקוב וקויתי לו
18МТהִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹת֥וֹת וּלְמוֹפְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיּֽוֹן 1Qisaaאנה אנוכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאות ולמופת בישראל מעמ יהוה צבאות השוכן בהר ציון
19МТוְכִֽי יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל הָאֹבוֹת֙ וְאֶל הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלוֹא עַם֙ אֶל אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל הַמֵּתִֽים 1Qisaaוכי יואמרו אליכמה דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלוא עמ אל אלוהו ידרוש בעד חיים אל המיתים
20МТלְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין ל֖וֹ שָֽׁחַר 1Qisaaלתורה ולתעודה אמ לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר
21МТוְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה 1Qisaaועבר בה ונקשה ורעב והיה כיא ירעב יתקצפ וקלל במלכו ובאלוהו ופנה למעלה
22МТוְאֶל אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח 1Qisaaואל הארץ יביט והנה צרה וחשוכה מעיף צוקה ואפלה מנדח