Исаии, глава 17
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТמַשָּׂ֖א דַּמָּ֑שֶׂק הִנֵּ֤ה דַמֶּ֙שֶׂק֙ מוּסָ֣ר מֵעִ֔יר וְהָיְתָ֖ה מְעִ֥י מַפָּלָֽה 1Qisaaמשא דרמשק הנה דרמשק מוסר מעיר והיית מעי מפלה
2МТעֲזֻב֖וֹת עָרֵ֣י עֲרֹעֵ֑ר לַעֲדָרִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ינָה וְרָבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד 1Qisaaעזובות ערי עורערו לעדרים תהינה ורבצו ואין מחריד
3МТוְנִשְׁבַּ֤ת מִבְצָר֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם וּמַמְלָכָ֥ה מִדַּמֶּ֖שֶׂק וּשְׁאָ֣ר אֲרָ֑ם כִּכְב֤וֹד בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְי֔וּ נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת 1Qisaaונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדרמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיה נואם יהוה צבאות
4МТוְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִדַּ֖ל כְּב֣וֹד יַעֲקֹ֑ב וּמִשְׁמַ֥ן בְּשָׂר֖וֹ יֵרָזֶֽה 1Qisaaוהיה ביום ההוא ידל כבוד יעקוב ומשמן בשרו ירזה
5МТוְהָיָ֗ה כֶּֽאֱסֹף֙ קָצִ֣יר קָמָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ שִׁבֳּלִ֣ים יִקְצ֑וֹר וְהָיָ֛ה כִּמְלַקֵּ֥ט שִׁבֳּלִ֖ים בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים 1Qisaaוהיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים וקציר והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים
6МТוְנִשְׁאַר בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל 1Qisaaונשאר בו עוללות כנקף זית שנים שלושה גדגרים ברואש אמיר ארבעה חמשה בסעפי פריה נואמ יהוה אלוהי ישראל
7МТבַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה 1Qisaaביום ההוא ישעה האדם על עושוהי ועיניו אל קדוש ישראל תראינה
8МТוְלֹ֣א יִשְׁעֶ֔ה אֶל הַֽמִּזְבְּח֖וֹת מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו וַאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֶצְבְּעֹתָיו֙ לֹ֣א יִרְאֶ֔ה וְהָאֲשֵׁרִ֖ים וְהָחַמָּנִֽים 1Qisaaולוא ישעה על המזבחות מעשיו אשר עשו אצבעותיו ולוא יראה האשרים והחמנים
9МТבַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִהְי֣וּ עָרֵ֣י מָעֻזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֙רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה 1Qisaaביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובות החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והייתה שממה 4Q56[הוא] יהיו ערי [מעזו]
10МТכִּ֤י שָׁכַ֙חַתְּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔ךְ וְצ֥וּר מָעֻזֵּ֖ךְ לֹ֣א זָכָ֑רְתְּ עַל כֵּ֗ן תִּטְּעִי֙ נִטְעֵ֣י נַעֲמָנִ֔ים וּזְמֹ֥רַת זָ֖ר תִּזְרָעֶֽנּוּ 1Qisaaכי שכחתי אלוהי ישעך וצור מעוזך לוא זכרת עלכן תטעי נטעי נעמונים וזמורת זר תזרוענו
11МТבְּי֤וֹם נִטְעֵךְ֙ תְּשַׂגְשֵׂ֔גִי וּבַבֹּ֖קֶר זַרְעֵ֣ךְ תַּפְרִ֑יחִי נֵ֥ד קָצִ֛יר בְּי֥וֹם נַחֲלָ֖ה וּכְאֵ֥ב אָנֽוּשׁ 1Qisaaביום נטעך תשגשגשי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאוב אנוש 4Q56ביום נטעך [תשגשגי] בבקר זרעך
12МТה֗וֹי הֲמוֹן֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כַּהֲמ֥וֹת יַמִּ֖ים יֶהֱמָי֑וּן וּשְׁא֣וֹן לְאֻמִּ֔ים כִּשְׁא֛וֹן מַ֥יִם כַּבִּירִ֖ים יִשָּׁאֽוּן 1Qisaaהוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבדים ושאון
13МТלְאֻמִּ֗ים כִּשְׁא֞וֹן מַ֤יִם רַבִּים֙ יִשָּׁא֔וּן וְגָ֥עַר בּ֖וֹ וְנָ֣ס מִמֶּרְחָ֑ק וְרֻדַּ֗ף כְּמֹ֤ץ הָרִים֙ לִפְנֵי ר֔וּחַ וּכְגַלְגַּ֖ל לִפְנֵ֥י סוּפָֽה 1Qisaaלאומים כשאון מים רבים ישאון ויגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה
14МТלְעֵ֥ת עֶ֙רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שׁוֹסֵ֔ינוּ וְגוֹרָ֖ל לְבֹזְזֵֽינוּ 1Qisaaלעת ערב והנה בלהה בטרמ בקר ואיננו זה חלק שוסינו וגורל לבוזזינו 4Q56[טרם] בקר ואיננו זה [חלק]