Исаии, глава 22
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТמַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּי֑וֹן מַה לָּ֣ךְ אֵפ֔וֹא כִּֽי עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ לַגַּגּֽוֹת 1Qisaaמשא גי חזוון מלכי אפוא כי עליתי כולך לגגות
2МТתְּשֻׁא֣וֹת מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה 1Qisaaתשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לוא חללי חרב ולוא מיתי מלחמה
3МТכָּל קְצִינַ֥יִךְ נָֽדְדוּ יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כָּל נִמְצָאַ֙יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָח֖וֹק בָּרָֽחוּ 1Qisaaכול קציניך נדדו יחד מקשת אסורה כול נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו
4МТעַל כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל שֹׁ֖ד בַּת עַמִּֽי 1Qisaaעל כן אמרתי שועו ממני ואמרר בבכי אל תוצוו לנחמני על שד בת עמי
5МТכִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣יא חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל הָהָֽר 1Qisaaכי יומ מהומה ומבוסה ומבוכה לאדוני יהוה צבאות בגי חזיון מקרקר קדשו על ההר
6МТוְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּֽרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן 1Qisaaועילם נשא אשפא ברכב אדם פרשים וקור ערה מגן
7МТוַיְהִ֥י מִבְחַר עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה 1Qisaaוהיה מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה
9МТוְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה 1Qisaaואת בקיעי עיר דויד ראיתמה כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה
10МТוְאֶת בָּתֵּ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְֿצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה 1Qisaaואת בתי ירושלם ספרתם ותתוצו הבתים לבצור החומה
11МТוּמִקְוָ֣ה עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵֽרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם 1Qisaaומקוה עשיתם בין החומות למי הברכה הישנה ולוא הבטתמה על עושיה ויצרה מרחוק לוא ראיתם 1Q8[עשיתם] בין [החמתים] מי לא [ראיתם]
12МТוַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקָרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק 1Qisaaויקרא אדוני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק 4Q57אדוני יהוה [קורחה] ולחגור שק
13МТוְהִנֵּ֣ה שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת 1Qisaaוהנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צואן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות
14МТוְנִגְלָ֥ה בְאָזְנָ֖י יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹ֨ן הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת 1Qisaaונגלה באוזני יהוה צבאות אמ יכפר לכם ה עוון הזה לכמה עד תמותון אמר אדוני יהוה צבאות 1Q8נגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר [צבאות]
15МТכֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ בֹּא֙ אֶל הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל הַבָּֽיִת 1Qisaaכה אמר אדוני יהוה צבאות לכ בוא אל הסוכן הזה אל שבנא אשר על הבית 1Q8[אמר] אדני יהוה צבאות לך בוא אל ה 4Q60[יהוה] צבאות לכ בא אל הסכן הזה אל [שבנא]
16МТמַה לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִ֣י לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛ פֹּ֖ה קָ֑בֶר חֹצְבִ֤י מָרוֹם֙ קִבְר֔וֹ חֹקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֽוֹ 1Qisaaמהלך פה ומי לך פה כי חצבתה לכה פה קבר חצבי מרום קברו חוקקי בסלע משכן לו 1Q8מי לך פה כי חצבת לך פה קבר
17МТהִנֵּ֤ה יְהוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה 1Qisaaהנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר יעוטך עטה 1Q8[יהוה] מטלטלך טלטלה גבור [ויעטך] 4Q60הנה יהוה [מטלטלך] [עטך] עטה
18МТצָנ֤וֹף יִצְנָפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל אֶ֖רֶץ רַחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם שָׁ֣מָּה תָמ֗וּת וְשָׁ֙מָּה֙ מַרְכְּב֣וֹת כְּבוֹדֶ֔ךָ קְל֖וֹן בֵּ֥ית אֲדֹנֶֽיךָ 1Qisaaצניפ וצנפכה צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדוניך 4Q60צנוף יצנופך צניפה כדור [רחבת] ידים שם [תמות] ושם מרכבות [כבדך]
19МТוַהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִמַּעֲמָֽדְךָ֖ יֶהֶרְסֶֽךָ 1Qisaaוהדפתיך ממצבך וממעמדך הרסך 4Q60הדפתיך ממצבך וממעמדכ יהסירך
20МТוְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן חִלְקִיָּֽהוּ 1Qisaaוהיה ביום ההוא וקרתי לעבדי לאליקים בן חלקיה
21МТוְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתָּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה 1Qisaaוהלבשתיו כתנותך ואבניטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה 4Q60[והלבשתיו] [ידו] והיה לאב ל
22МТוְנָתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּית דָּוִ֖ד עַל שִׁכְמ֑וֹ וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר וְסָגַ֖ר וְאֵ֥ין פֹּתֵֽחַ 1Qisaaונתתי מפתח בית דויד על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח 4Q55ונתתי מפתח בית [על] שכמו ופתח ואין סוגר [פותח]
23МТוּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד לְבֵ֥ית אָבִֽיו 4Q55ו יתד במקום נאמן [והיה] [כבוד] לבית אביו
24МТוְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל כְּב֣וֹד בֵּית אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָֽאַגָּנ֔וֹת וְעַ֖ד כָּל כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים 1Qisaaותלו עליו כול כביד בית אביו הצאצאים והצפעות כול כלי קטן מכלי האגנות ועד כול כלי הנבלים 4Q55[ותלו] בית צאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ו [נבלים] 4Q56[צפעות] כל כלי הקטן מכלי האגנות
25МТבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָק֣וֹם נֶאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר 1Qisaaביום ההוא נואם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר 4Q55ביום [הוא] נאם יהוה צבאות תמיש [היתד] התקועה במקום [נפלה] [ונכרת] המשא אשר עליה כי יהוה דבר 4Q56[תקועה] [במקום] נאמן ו 4Q60[נאם] אדני יהוה נפלה ונכרת