Исаии, глава 1
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТחֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה 1Qisaaחזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביומי עוזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה
2МТשִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי 1Qisaaשמעו שמים והאזיני הארץ כיא יהוה דבר בנים גדלתי [ורוממתי] והמה פשעו בי 4Q63שמים [והזיני] והמה [פשעו]
3МТיָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן 1Qisaaידע שור קוניהו וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא [התבונן]
4МТה֣וֹי גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר 1Qisaaהוי גוי חוטה עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור
5МТעַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל לֵבָ֖ב דַּוָּֽי 1Qisaaעל מה תכו עוד תוסיפו סרה כול ראוש לחולי וכול לבב דוה
6МТמִכַּף רֶ֤גֶל וְעַד רֹאשׁ֙ אֵֽין בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן 1Qisaaמכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן
7МТאַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים 1Qisaaארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמאפכת זרים Mur3[ארצכם] אש אדמתכם [נגדכם] ושממה כמהפכת [זרים]
8МТוְנוֹתְרָ֥ה בַת צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה 1Qisaaונתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצורה
9МТלוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ 1Qisaaלולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו
10МТשִׁמְע֥וּ דְבַר יְהוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה 1Qisaaשמעו דבר יהוה קציני סודם ואזינו תורת אלוהינו עמ עומרה
11МТלָמָּה לִּ֤י רֹב זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי 1Qisaaלמה לי רוב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודמ פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי 4Q60יהוה [שבעתי] [כבשים] [ועתודים] [חפצתי]
12МТכִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי 1Qisaaכיא תבאו לראות פני מי בקש זואת מידכם לרמוס חצרי
13МТלֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה 1Qisaaלוא תוסיפו להביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה
14МТחָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא 1Qisaaחודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא
15МТוּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ 1Qisaaובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גמ כי הרבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם בעאון
16МТרַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ 1Qisaaרחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע
17МТלִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה 1Qisaaלמדו היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה
18МТלְכוּ נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אִם יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ 1Qisaaלכו [נא] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו אמ ידומו כתולעת כצמר יהיו 4Q60[נוכח] יאמר [יהוה] [יאדמו] כתולעת
20МТוְאִם תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר 1Qisaaואמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר
21МТאֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים 1Qisaaהיכה הייתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין מרצחים
22МТכַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם 1Qisaaכספך היו לסוגים סבאך מהול במים
23МТשָׂרַ֣יִךְ סוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא יָב֥וֹא אֲלֵיהֶֽם 1Qisaaשריכי [סוררים] גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא [ישפטו] אלמנה לוא יבוא אליהם
24МТלָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי 1Qisaaלכן נאום האדון יהוה צבאות הוה אנחם מצריו ואנקם מהאיבו
25МТוְאָשִׁ֤יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל בְּדִילָֽיִךְ 1Qisaaוהשיב ידי עליך [ואצרף] סוגיך ואסיר כול בדיליך
26МТוְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה 1Qisaaואשיבה שופטיך כבראישונה כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה 4Q60[אשיב] [שפטיך] [אחרי] כן [יקרא] [עיר] הצדק
27МТצִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה
28МТוְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ 1Qisaaושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי יהוה יכלו
29МТכִּ֣י יֵבֹ֔שׁוּ מֵאֵילִ֖ים אֲשֶׁ֣ר חֲמַדְתֶּ֑ם וְתַ֨חְפְּר֔וּ מֵהַגַּנּ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּֽם 1Qisaaכיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנות אשר בחרתם 4Q60כי [יבשו] [מאילים] הגנות אשר [בחרתם]
30МТכִּ֣י תִֽהְי֔וּ כְּאֵלָ֖ה נֹבֶ֣לֶת עָלֶ֑הָ וּֽכְגַנָּ֔ה אֲשֶׁר מַ֖יִם אֵ֥ין לָֽהּ 1Qisaaכי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה
31МТוְהָיָ֤ה הֶחָסֹן֙ לִנְעֹ֔רֶת וּפֹעֲל֖וֹ לְנִיצ֑וֹץ וּבָעֲר֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וְאֵ֥ין מְכַבֶּֽה 1Qisaaוהיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה