Исаии, глава 52
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТעוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא
1Qisaaעורי עורי לבשי עוז ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקודש כיא לוא יוסיף ויבוא בך ערל וטמא
2
МТהִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְפַּתְּחִי֙ מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת צִיּֽוֹן
1Qisaaהתנערי מעפר וקומי ושבי ירושלים התפתחו מוסרי צורך שביה בת ציון
3
МТכִּֽי כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ
1Qisaaכיא כוה אמר יהוה חנם נמכרתםה ולוא בכסף תגאלו
4
МТכִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ
1Qisaaכיא כוה אמר יהוה מצרים ירד עמי ברישונה לגור שמה ואשור באפס עשקו
5
МТוְעַתָּ֤ה מַה לִּי פֹה֙ נְאֻם יְהוָ֔ה כִּֽי לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤יו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ
1Qisaaועתה מה לי פה נואם יהוה כי לוקח עמיא חנם משלו והוללו נואם ותמיד כול היום שמי מנואץ
4Q58פה נאם יום [שמי]
6
МТלָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי אֲנִי ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי
1Qisaaלכן ידע עמיא שמי ביום ההואה כי אני הואה המדבר הנני
4Q58[מדבר] הנני
7
МТמַה נָּאו֨וּ עַל הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ
1Qisaaמה נאוו על ההרים רגלי מבשר מבשר שלום משמיע טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלוהיך
4Q56[נאוה] לציון
8
МТק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן
1Qisaaקול צופיך נשאו קולם יחדיו ירננו כיא עין בעין יראו בשוב יהוה ציון ברחמים
1Q8קול צפיך נשאו קול יחדיו [ירננו] [יראו] בשב יהוה ציון
9
МТפִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם
1Qisaaפצחו רונה יחדיו חרבות ירושלים כיא נחמ יהוה עמו וגאל את ירושלים
1Q8פצחו רננו יחדיו חרבות [ירושלם] [יהוה] [עמו] גאל ירושלם
10
МТחָשַׂ֤ף יְהוָה֙ אֶת זְר֣וֹעַ קָדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כָּל הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ
1Qisaaחשף יהוה את זרוע קודשו לעיני כול הגואים וראו כול אפסי הארץ את ישועת אלוהינו
4Q57חשף יהוה [את] אזרוע [ישועת] אלוהינו
11
МТס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה
1Qisaaסורו סורו צאו משםה בטמה אל תגעו צאו מתוכה הברו נושאי כלי יהוה
4Q57[הברו] נושאי כלי
12
МТכִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
1Qisaaכיא לוא בחפזון תצאו ובמנוסא לוא תלכון כיא הולך לפניכמה יהוה ומאספכמה אלוהי ישראל אלוהי כול הארץ יקרא
1Q8כי לא ב ובמנסה לא תלכון כי הולך לפניכם יהוה ומאספכם [ישראל]
4Q57[כיא] הולך [לפניכם] [יהוה]
13
МТהִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד
1Qisaaהנה ישכיל עבדי וירום ונשא וגבה מואדה
14
МТכַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם
1Qisaaכאשר שממו עליכה רבים כן משחתי מאיש מראהו ותוארו מבני האדם
1Q8כאשר [שממו] רבים כן משחת מאיש מראהו ותרו מבני אדם
15
МТכֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ
1Qisaaכן יזה גואים רבים עליו וקפצו מלכים פיהמה כיא את אשר לוא סופר להמה ראו ואת אשר לוא שמעו התבוננו
1Q8כן יזה [גוים] עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ו שמעו התבוננו
4Q57[מלכים] פיהם כיא