Исаии, глава 23
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТמַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה לָֽמוֹ
1Qisaaמשא צר אילילו אניות תרשיש כי שודד מבית מבוא מארץ כתיים נגלה למו
2
МТדֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ
1Qisaaדמו יושבי אי סחר צידון עברו ים מלאכיך
1Q8[עב] ים מלאך
4Q55למודמו יושבי אי [סחר] צידון עברו ים מלאך
3
МТוּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם
1Qisaaובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גואים
4Q55ובמים רבים זרע שחר קציר יואר תבואתה ותהי סחר גוים
4
МТבּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא חַ֣לְתִּי וְלֹֽא יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת
1Qisaaבושי צידן כי אמרה ים מעוז הים לאמור לוא חלתי ולוא ילדתי ולוא גדלתי בחורים רוממתי בתולות
6
МТעִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי
1Qisaaעוברי תלרשישה הילילו יושבי אי
7
МТהֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָח֖וֹק לָגֽוּר
1Qisaaהזואת לכמה העלוזה מימי קדם קדמותה ובליה רגליה מרחק לגור
8
МТמִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל צֹ֖ר הַמַּֽעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יה֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי אָֽרֶץ
1Qisaaמי יעץ זואת על צר המעטרה אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי הארץ
4Q57[סוחריה]
9
МТיְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כָּל צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל נִכְבַּדֵּי אָֽרֶץ
1Qisaaיהוה צבאות יעצה לחלל כול גאון צבי להקל כול נכבדי ארץ
10
МТעִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד
1Qisaaעבדי ארצך כיאור בת תרשיש אין מזח עוד
4Q55עב
4Q57עבורי ארצך כיאר
11
МТיָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ
1Qisaaידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען להשמיד מעוזיה
4Q57[נטה] על הים להרגיז ממלכות [יהוה] [מעוזניה]
12
МТוַיֹּ֕אמֶר לֹֽא תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת צִיד֗וֹן כִּתִּים֙ ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם שָׁ֖ם לֹא יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ
1Qisaaויואמר לוא תוסיפי עוד לעלוז מעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גמ שמ לוא ינוח לך
4Q57ויואמר לוא תוסיפי עוז לעלוז כתיים קומי עבורי גם שמה לוא ינוח [לך]
13
МТהֵ֣ן אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בַחוּנָ֗יו עֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה
1Qisaaהנה ארץ כשדיים זה העם לוא היה אשור יסדה לציין הקימוה בחיניה עוררו ארמנותיה שמה למפלה
4Q57העם לוא היה אשור [יסדה] לציים ארומנותיו שמה למפלה
14
МТהֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן
1Qisaaהילילו אניות תרשיש כי שודד מעוזך
15
МТוְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה
1Qisaaוהיה ביום הוא לצר כשירת הזונה
4Q57היה ביום ההוא ונשכחה צור שנה והיה לצור כשירת ה
17
МТוְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת כָּל מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה
1Qisaaוהיה מקץ שבעין שנה יפקוד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את ממלכות הארץ על פני האדםה
4Q57יפקוד יהוה [את] צור [שבה] [לאתננה] [ארץ] על פני האדמה
18
МТוְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק
1Qisaaוהיה סחרה ואתננה קודש ליהוה לוא יאצר ולוא יחסן כי ליושבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק
4Q57[והיה] [סחרה] ואתננה קודש [ליהוה] [יאצר] ולוא יחסן כיא [ליושבים] [פני] יהוה והיה סחרה שבעה ולמכסה עתק