Исаии, глава 25
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТיְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן 1Qisaaיהוה אלוהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשיתה פלא אצית מרחוק אמונה אמן
2МТכִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה 1Qisaaכי שמתה מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה
3МТעַל כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָרִיצִ֖ים יִירָאֽוּךָ 1Qisaaעלכן יכבדוך עמ עז קרית גוים עריצים ייראוך
4МТכִּֽי הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר 1Qisaaכי הייתה מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו ומחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים כזרם קיר
5МТכְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָֽרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה 1Qisaaכחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב זמיר עריצים יענה
6МТוְעָשָׂה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת לְכָל הָֽעַמִּים֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה מִשְׁתֵּ֥ה שְׁמָנִ֖ים מִשְׁתֵּ֣ה שְׁמָרִ֑ים שְׁמָנִים֙ מְמֻ֣חָיִ֔ם שְׁמָרִ֖ים מְזֻקָּקִֽים 1Qisaaועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים
7МТוּבִלַּע֙ בָּהָ֣ר הַזֶּ֔ה פְּנֵֽי הַלּ֥וֹט הַלּ֖וֹט עַל כָּל הָֽעַמִּ֑ים וְהַמַּסֵּכָ֥ה הַנְּסוּכָ֖ה עַל כָּל הַגּוֹיִֽם 1Qisaaובלע בהר הזה פנו הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על כול הגואים
8МТבִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר 1Qisaaבלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה מעל כול פנים וחרפת עמו יסיר מעל כול הארץ כי יהוה דבר
9МТוְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הִנֵּ֨ה אֱלֹהֵ֥ינוּ זֶ֛ה קִוִּ֥ינוּ ל֖וֹ וְיֽוֹשִׁיעֵ֑נוּ זֶ֤ה יְהוָה֙ קִוִּ֣ינוּ ל֔וֹ נָגִ֥ילָה וְנִשְׂמְחָ֖ה בִּישׁוּעָתֽוֹ 1Qisaaואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמח בישועתו 4Q57[אמר] ביום ה קוינו לו [נגילה] [ונשמחה]
10МТכִּֽי תָנ֥וּחַ יַד יְהוָ֖ה בָּהָ֣ר הַזֶּ֑ה וְנָ֤דוֹשׁ מוֹאָב֙ תַּחְתָּ֔יו כְּהִדּ֥וּשׁ מַתְבֵּ֖ן בְּמ֥וֹ מַדְמֵנָֽה 1Qisaaכי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתיו כחדוש מתבן במי מדמנה 4Q57ונדוש [מואב] [תחתיו] כ [מתבן] [במי]
11МТוּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּֽאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אָרְבּ֥וֹת יָדָֽיו 1Qisaaופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות והשפיל גאותו עמ ארבות ידיו 4Q57כאשר יפרוש [שוחה] לשחות [השפיל] [גאותו]
12МТוּמִבְצַ֞ר מִשְׂגַּ֣ב חוֹמֹתֶ֗יךָ הֵשַׁ֥ח הִשְׁפִּ֛יל הִגִּ֥יעַ לָאָ֖רֶץ עַד עָפָֽר 1Qisaaומבצר משגב חומותיך השחה השפיל יגיע לארץ עד עפר 4Q57משגב [חומותיכה] השח השפיל הגיע [לארץ] עפר