Исаии, глава 6
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТבִּשְׁנַת מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת הַהֵיכָֽל
1Qisaaבשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל
2
МТשְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף
1Qisaaשרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף
3
МТוְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כָל הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ
1Qisaaוקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו
4Q60[ארץ] כבדו
4
МТוַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן
1Qisaaוינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן
5
МТוָאֹמַ֞ר אֽוֹי לִ֣י כִֽי נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת הַמֶּ֛לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי
1Qisaaואמר אי לי כי נדמיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב כיא את המלך יהוה צבאות ראו עיני
4Q60ואמר אוי לי כי תוך עם טמא שפתים
6
МТוַיָּ֣עָף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ
1Qisaaויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל [המזבח]
4Q55[מלקחים] לקח מעל [המזבח]
4Q60[אלי] [מלקחים]
7
МТוַיַּגַּ֣ע עַל פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֹנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר
1Qisaa[ויגע] על [פי] ויואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עוונך וחטאותיך תכפר
4Q60[שפתים]
8
МТוָאֶשְׁמַ֞ע אֶת ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי
1Qisaaואשמע את קול אדוני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני
4Q55אומר את
9
МТוַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל תֵּדָֽעוּ
1Qisaaויואמר לך ואמרתה לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו
10
МТהַשְׁמֵן֙ לֵב הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ
1Qisaaהשמ לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו
4Q60אזנו ישמע ובלבבו יבין [ושב]
11
МТוָאֹמַ֕ר עַד מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה
1Qisaaואמרה עד מתי יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה
4Q60[יאמר] עד אשר אם שאו ערים מאין [ישב] [שממה]
12
МТוְרִחַ֥ק יְהוָ֖ה אֶת הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ
1Qisaaורחק יהוה את האדם ורבה עזובה בקרב הארץ
13
МТוְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ
1Qisaaועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש מצבתה