Исаии, глава 36
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְהִ֡י בְּאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה לַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֗הוּ עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת וַֽיִּתְפְּשֵֽׂם 1Qisaaויהי בארבע עשרה שנה למלכ חזקיה עלה סנחריב מלכ אשור על כול ערי יהודה הבצורות ויתפושם 4Q56[מלך] חזקיהו עלה סנחריב [מלך]
2МТוַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ אַשּׁ֣וּר אֶת רַב שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלְַ֛מָה אֶל הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּחֵ֣יל כָּבֵ֑ד וַֽיַּעֲמֹ֗ד בִּתְעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה בִּמְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס 1Qisaaוישלח מלך אשו את רב שקה מלכיש ירושלים אל המלך חזקיה בחיל כבד מאודה ויעמוד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדי כובס 4Q56[אשור] את רבשקה מלכיש [ירושלמה] [ברכה] העליונה
3МТוַיֵּצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶלְיָקִ֥ים בֶּן חִלְקִיָּ֖הוּ אֲשֶׁ֣ר עַל הַבָּ֑יִת וְשֶׁבְנָא֙ הַסֹּפֵ֔ר וְיוֹאָ֥ח בֶּן אָסָ֖ף הַמַּזְכִּֽיר 1Qisaaויצא אליו אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושובנא הסופר ויואח בן אספ המזכיר
4МТוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַב שָׁקֵ֔ה אִמְרוּ נָ֖א אֶל חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ 1Qisaaויואמר אליהמה רב שקה אמורו נא אל חזקיה מלך יהודה כוה אמר המלך הגדול מלכ אשור מה הבטחון הזה אשר אתה בטחתה בו
5МТאָמַ֙רְתִּי֙ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי 1Qisaaאמרתה אכ דבר שפתים עצה וגבורא למלחמה עתה על מיא בטחתה כיא מרדתה ביא
6МТהִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ מִצְרַ֔יִם לְכָֽל הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו 1Qisaaהנה בטחתה על משענת הקנה הרצוצ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעוה מלכ מצרים לכול הבוטחים עליו
7МТוְכִי תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת בָּמֹתָ֣יו וְאֶת מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ 1Qisaaוכיא תואמרו אלי על יהוה אלוהינו בטחנו הלוא הואה אשר הסיר חזקיה את במותיו ואת מזבחותיו ויואמר ליהודה ולירושלים לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלים
8МТוְעַתָּה֙ הִתְעָ֣רֶב נָ֔א אֶת אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֶתְּנָ֤ה לְךָ֙ אַלְפַּ֣יִם סוּסִ֔ים אִם תּוּכַ֕ל לָ֥תֶת לְךָ֖ רֹכְבִ֥ים עֲלֵיהֶֽם 1Qisaaועתה התערבונא את אדוני המלך אשור ואתנה לכה אלפים סוסים אמ תוכל לתת לכה רוכבים עליהמה
9МТוְאֵ֣יךְ תָּשִׁ֗יב אֵ֠ת פְּנֵ֨י פַחַ֥ת אַחַ֛ד עַבְדֵ֥י אֲדֹנִ֖י הַקְטַנִּ֑ים וַתִּבְטַ֤ח לְךָ֙ עַל מִצְרַ֔יִם לְרֶ֖כֶב וּלְפָרָשִֽׁים 1Qisaaואיכה תשיב את פני פחת אחד מעבדי אדוני הקטנים ותבטח לכם על מצרים לרכב ולפרשים
10МТוְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ 1Qisaaועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזואת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזות להשחיתה
11МТוַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל רַב שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר נָ֤א אֶל עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל הַחוֹמָֽה 1Qisaaויואמרו אליו אליקים ושובנא ויואח דברנא עמ עבדיך עמנו ארמית כיא שומעים אנחנו ואל תדבר את הדברים האלה באוזני האנשים היושבים על החומה
12МТוַיֹּ֣אמֶר רַב שָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל הַ֣חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת צוֹאָתָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם עִמָּכֶֽם 1Qisaaויואמר רב שקה האליכמה ועל אדוניכמה שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלוא על האנשים היושבים על החומה לאכול את חריהמה ולשתות את שיניהמה עמכמה
13МТוַֽיַּעֲמֹד֙ רַב שָׁקֵ֔ה וַיִּקְרָ֥א בְקוֹל גָּד֖וֹל יְהוּדִ֑ית וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֗וּ אֶת דִּבְרֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ הַגָּד֖וֹל מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר 1Qisaaויעמוד רב השקה ויקרא בקול גדול יהודית ויואמר שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור
14МТכֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל יַשִּׁ֥א לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֥י לֹֽא יוּכַ֖ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶֽם 1Qisaaכוה אמר מלך אשור אל ישא לכמה יחזקיה כיא לוא יוכל להציל אתכמה
15МТוְאַל יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר 1Qisaaואל יבטח אתכמה חוזקיה אל יהוה לאמור הצל יצילנו יהוה ולוא תנתן העיר הזואת ביד מלך אשור
16МТאַֽל תִּשְׁמְע֖וּ אֶל חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר הַמֶּ֣לֶךְ אַשּׁ֗וּר עֲשֽׂוּ אִתִּ֤י בְרָכָה֙ וּצְא֣וּ אֵלַ֔י וְאִכְל֤וּ אִישׁ גַּפְנוֹ֙ וְאִ֣ישׁ תְּאֵנָת֔וֹ וּשְׁת֖וּ אִ֥ישׁ מֵי בוֹרֽוֹ 1Qisaaאל תשמעו אל חוזקיה כיא כוה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכולו איש את גפנו ואיש את תנתו ושתו איש מי בורו
17МТעַד בֹּאִ֕י וְלָקַחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֑ם אֶ֤רֶץ דָּגָן֙ וְתִיר֔וֹשׁ אֶ֥רֶץ לֶ֖חֶם וּכְרָמִֽים 1Qisaaעד בואי ולקחתי אתכמה אל ארצ כארצכמה אל ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים
18МТפֶּן יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֙הוּ֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵ֑נוּ הַהִצִּ֜ילוּ אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אִ֣ישׁ אֶת אַרְצ֔וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר 1Qisaaפן יסית אתכמה חוזקיה לאמור יהוה יצילנו ההצילו אלוהי הגואים איש ארצו מיד מלך אשור
19МТאַיֵּ֞ה אֱלֹהֵ֤י חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵ֣י סְפַרְוָ֑יִם וְכִֽי הִצִּ֥ילוּ אֶת שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי 1Qisaaאיה אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ספריים וכיא ההצילו את שומרון מידי
20МТמִ֗י בְּכָל אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר הִצִּ֥ילוּ אֶת אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּֽי יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי 1Qisaaמיא בכול אלוהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כיא יציל יהוה את ירושלים מידי
21МТוַֽיַּחֲרִ֔ישׁוּ וְלֹֽא עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּֽי מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ 1Qisaaוהחרישו ולוא ענו אותוה דבר כיא מצות המלך היה לאמור לוא תענוהו
22МТוַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן חִלְקִיָּ֣הוּ אֲשֶׁר עַל הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסּוֹפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י רַב שָׁקֵֽה 1Qisaaויבוא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושובנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חוזקיה קרועי בגדים ויגידו לוא את דברי רב שקה