Исаии, глава 49
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТשִׁמְע֤וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵרָח֑וֹק יְהוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי 1Qisaaשמעו איים אלי הקשיבו לאומים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי 4Q58שמעו [אלי] [איים] [קראני] ממעי יהואמי הזכיר שמי
2МТוַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֙נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי 1Qisaaוישם פי בכחרב חדה בצל ידיו החביאני וישימני לכחצ ברור באש באשפתיו הסתירני 1Q8וישם פי בחרב חדה בצל ידו החביאני [וישימני] [ברור] באשפתו הסתירני
3МТוַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר 1Qisaaויואמר לי עבדי אתה ישראל אשר בכה אתפאר 1Q8ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך [התפאר]
4МТוַאֲנִ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת יְהוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת אֱלֹהָֽי 1Qisaaאני אמרתי לריק יגעתי לתוה ולהבל כוחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופועלתי את אלוהי 1Q8אני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כלתי אך משפטי את יהוה [ופעלתי] את אלהי 4Q58ואני אמרתי לריק יגעתי פעלתי את יהוה אלהי
5МТוְעַתָּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יֹצְרִ֤י מִבֶּ֙טֶן֙ לְעֶ֣בֶד ל֔וֹ לְשׁוֹבֵ֤ב יַֽעֲקֹב֙ אֵלָ֔יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל ל֣וֹ יֵאָסֵ֑ף וְאֶכָּבֵד֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וֵאלֹהַ֖י הָיָ֥ה עֻזִּֽי 1Qisaaועתה אמר יהוה יוצרך מבטן לעבד לו לשובב יעקוב אליו וישראל לו יאסף ואכבדה בעיני יהוה ואלוהי היה עזרי 1Q8ועתה כה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו [וישראל] אכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי 4Q58ועתה אליו וישראל לא יאסף [ואכבד]
6МТוַיֹּ֗אמֶר נָקֵ֨ל מִֽהְיוֹתְךָ֥ לִי֙ עֶ֔בֶד לְהָקִים֙ אֶת שִׁבְטֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְצוּרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְהָשִׁ֑יב וּנְתַתִּ֙יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִֽהְי֥וֹת יְשׁוּעָתִ֖י עַד קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ 1Qisaaויואמר נקל מהיותכה לי עבד להקים את שבטי ישראל ונצירי יעקוב להשיב ונתתיך לאור גואים להיות ישועתי עד קצוי הארץ 1Q8ויאמר הנקל [מהיותך] [השיב] את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב ו שועתי עד קצה ארץ 4Q58[היותך] לי להקים את [אור] גוים להיות [ישועתי]
7МТכֹּ֣ה אָֽמַר יְהוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדוֹשׁ֗וֹ לִבְזֹה נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֤עֵֽב גּוֹי֙ לְעֶ֣בֶד מֹשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּחֲוּ֑וּ לְמַ֤עַן יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ 1Qisaaכוה אמר אדוני יהוה גואלכה ישראל קדושו לבזוי נפש למתעבי גוי לעבד מושלים מלכים ראו וקמו ושרים יהשתחוו למען יהוה אשר נאמן קדוש ישראל יבחרכה 1Q8כה אמר אדני יהוה גואל [ישראל] משלים מלכים יראו יקומו [ושרים] קדוש ישראל ויבחרך 4Q58[גאל] [ישראל] [קדשו] לבזוי [ישתחוו]
8МТכֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֗ה בְּעֵ֤ת רָצוֹן֙ עֲנִיתִ֔יךָ וּבְי֥וֹם יְשׁוּעָ֖ה עֲזַרְתִּ֑יךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֙ לִבְרִ֣ית עָ֔ם לְהָקִ֣ים אֶ֔רֶץ לְהַנְחִ֖יל נְחָל֥וֹת שֹׁמֵמֽוֹת 1Qisaaכוה אמר יהוה בעת רצון אענכה וביום ישועה אעזרכה ואצורכה ואתנכה לברית עמ להקים ארץ להנחיל נחלות שוממות 1Q8[ישועה] עזרתיך ואצרך [ואתנך] [שממת] 4Q58[יהוה] בעת [ברית] עם [להקים]
9МТלֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם 1Qisaaלאמור לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו על כול הרים ירעו ובכול שפאים מרעיתם
10МТלֹ֤א יִרְעָ֙בוּ֙ וְלֹ֣א יִצְמָ֔אוּ וְלֹא יַכֵּ֥ם שָׁרָ֖ב וָשָׁ֑מֶשׁ כִּי מְרַחֲמָ֣ם יְנַהֲגֵ֔ם וְעַל מַבּ֥וּעֵי מַ֖יִם יְנַהֲלֵֽם 1Qisaaלוא ירעבו ולוא יצמאו ולוא יכם שוב ושמש כיא מרחמם ינהגמ ועל מבועי מים ינהלם 1Q8לא מרחמם ינהגם ועל [מבעי] 4Q58[לא] [ירעבו] ולא [יצמאו] [לא] [יכם] מים ינהלם
11МТוְשַׂמְתִּ֥י כָל הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן 1Qisaaושמתי כול הרי לדרך ומס ומסלתי ירומון
12МТהִנֵּה אֵ֕לֶּה מֵרָח֖וֹק יָבֹ֑אוּ וְהִֽנֵּה אֵ֙לֶּה֙ מִצָּפ֣וֹן וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים 1Qisaaהנה אלה מרחוק יבואו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סוניים
13МТרָנּ֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ וּפִצְח֥וּ הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם 1Qisaaרונו שמים וגילי ארץ פצחו הרים רונה כיא מנחם יהוה עמו ועניו ירחם 1Q8רנו שמים וגילי [ארץ] [עניו] ירחם 4Q58[יפצחו] הרים רנה נחם יהוה
14МТוַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי 1Qisaaותואמר ציון עזבני יהוה ואדוני ואלוהי שכחני
15МТהֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן בִּטְנָ֑הּ גַּם אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ 1Qisaaהתשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גמ אלה תשכחנה ואנוכי לוא אשכחכי
16МТהֵ֥ן עַל כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד 1Qisaaהנה על כפים חוקותיך וחומותיך נגדי תמיד
17МТמִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַחֲרִבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ 1Qisaaמהרו בוניך מהורסיך ומחריביך ממכ יצאו
18МТשְׂאִֽי סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ לָ֑ךְ חַי אָ֣נִי נְאֻם יְהוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה 1Qisaaסאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לכי חי אני נואמ יהוה כיא כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה
19МТכִּ֤י חָרְבֹתַ֙יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ כִּ֤י עַתָּה֙ תֵּצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב וְרָחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ 1Qisaaכיא חרבותיך ושוממותיך וארץ הרוסתך כיא עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך
20МТע֚וֹד יֹאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה 1Qisaaעוד יואמרו באוזניך בני שכוליך צר לי המקום גשה לי ואשבה
21МТוְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֤י יָֽלַד לִי֙ אֶת אֵ֔לֶּה וַאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה וְסוּרָ֗ה וְאֵ֙לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֤ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם 1Qisaaואמרת בלבבך מיא ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה וגולה וסרה אלה מיא גדל הנה אני נשארתי לבדי אלה איפו המה
22МТכֹּֽה אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֙יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה 1Qisaaכיא כוה אמר יהוה הנה אשא אל גואים ידי ואל העמים ארים נסי והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשנה
23МТוְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֙עַתְּ֙ כִּֽי אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יֵבֹ֖שׁוּ קוָֹֽי 1Qisaaוהוי מלכים אמניך ושרותיהמה מינקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעתי כיא אני יהוה אשר לוא יבושו קוי
24МТהֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט 1Qisaaהיקחו מגבור מלקוח אמ שבי עריץ ימלט
25МТכִּי כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֗ה גַּם שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ 1Qisaaכיא כוה אמר יהוה גמ מלקוח גבור ילקח ושובי עריץ ימלט ואת רוביך אנוכי אריב ואת בניך אנוכי אושיע
26МТוְהַאֲכַלְתִּ֤י אֶת מוֹנַ֙יִךְ֙ אֶת בְּשָׂרָ֔ם וְכֶעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָדְע֣וּ כָל בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב 1Qisaaואוכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דממ ישכרו וידעו כול בשר כיא אני יהוה מושיעך וגואלכי אביר יעקוב