Исаии, глава 11
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה 1Qisaaויצא חטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה
3МТוַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְלֹֽא לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ 1Qisaaוהריחו ביראת יהוה ולוא למראה עניו ישפוט ולוא למשמע אוזנו יוכיח
4МТוְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע 1Qisaaושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעניי הארץ והכה הארץ בשבט פיו יומת רשע וברוח שפתיו יומת רשע
5МТוְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו 1Qisaaוהיה צדק אזור מתניו ואמונה אזור חלציו
6МТוְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם 1Qisaaוגר זאב עמ כבש ונמר עמ גדי ירבץ ועגל וכפיר ימרו יחדו ונער קטן נהג במה 4Q57[וגר] ונמר עם גדי ירבצו ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן [נוהג]
7МТוּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל תֶּֽבֶן 1Qisaaופרה ודב תרעינה יחדו ורבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן 4Q57ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן וארי כבקר יואכל [תבן]
8МТוְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה 1Qisaaוישעשע יונק על חור פתן ועל מאורות צפעונים גמול ידו הדה 4Q57חור פתן ועל מאורת צפעונים גמול ידו יהדה
9МТלֹֽא יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת יְהוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים 1Qisaaלוא ירעו ולוא ישחיתו בהר קדשי כי תמלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים 4Q57לוא [ירעו] הר קודשי כיא מלאה הארץ לדעה את כבוד יהוה
10МТוְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֤ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד 1Qisaaוהיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גואים ידרושו והיא מנוחתו כבוד 4Q57והיה ביום ההוא [ידרושו] והיתה [מנוחתו] כבוד
11МТוְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֤י שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵעֵילָ֤ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵאִיֵּ֖י הַיָּֽם 1Qisaaוהיה ביום ההוא יוסיף אדוני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים
12МТוְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ 1Qisaaונשה נס לגואים ואספ נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבצ מכנפות הארץ
13МТוְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא יְקַנֵּ֣א אֶת יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא יָצֹ֥ר אֶת אֶפְרָֽיִם 1Qisaaוסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לוא יקנא את יהודה ויהודה לוא יצר את אפרים
14МТוְעָפ֨וּ בְכָתֵ֤ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת בְּנֵי קֶ֑דֶם אֱד֤וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹח יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם 1Qisaaועפו בכתף פלשתיים ימה יחדו ובזזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם
15МТוְהֶחֱרִ֣ים יְהוָ֗ה אֵ֚ת לְשׁ֣וֹן יָם מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים 1Qisaaוהחרים יהוה את לשון ימ מצרים והניף ידיו על הנהר בעיים רוח והכהו לשבעת נחלים והדריכי בנעלים
16МТוְהָיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּאֲשֶׁ֤ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם 1Qisaaוהייתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר הייתה לישראל ביום עלות מארצ מצרים