Исаии, глава 30
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל חַטָּֽאת 1Qisaaהוי בנים סוררים נואמ יהוה לעשות עצה ולוא ממני ולנסך מסכה ולוא רוחי למען ספות חטאת על חטאת
2МТהַהֹלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם 1Qisaaההולכים לרדת מצרים ופי לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מצרים
3МТוְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶחָס֥וּת בְּצֵל מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה 1Qisaaוהיה לכמ מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכמה
4МТכִּֽי הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ 1Qisaaכי היה בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו
5МТכֹּ֣ל הֹבִ֔ישׁ עַל עַ֖ם לֹא יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּֽה 1Qisaaכלה באש על עמ לוא יועילו למו לוא לעזרה ולוא תועיל כי לבשת וגמ לחרפה
6МТמַשָּׂ֖א בַּהֲמ֣וֹת נֶ֑גֶב בְּאֶרֶץ֩ צָרָ֨ה וְצוּקָ֜ה לָבִ֧יא וָלַ֣יִשׁ מֵהֶ֗ם אֶפְעֶה֙ וְשָׂרָ֣ף מְעוֹפֵ֔ף יִשְׂאוּ֩ עַל כֶּ֨תֶף עֲיָרִ֜ים חֵֽילֵהֶ֗ם וְעַל דַּבֶּ֤שֶׁת גְּמַלִּים֙ אֽוֹצְרֹתָ֔ם עַל עַ֖ם לֹ֥א יוֹעִֽילוּ 1Qisaaמשא בהמות נגב בארץ צרה וציה וצוקה לביא וליש ואין מים אפעה ושרפ מעופפ ישא על כתפ עירים חילם ועל דבשת גמלים אוצרותמ על עמ לוא יועילו
7МТוּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת 1Qisaaומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזואת רהבהם שבת
8МТעַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד עוֹלָֽם 1Qisaaעתה בוא כותבהא על לוח אותם ועל ספר חקה ותהי ליומ אחרון לעד עד עולם
9МТכִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת יְהוָֽה 1Qisaaכי עמ מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו לשמוע תורת יהוה 4Q57[עם] [מרי] [הואה] בנים [בנים]
10МТאֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶחֱזוּ לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַהֲתַלּֽוֹת 1Qisaaאשר אמרו לראים לוא תראו ולחוזים לוא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מתלות 4Q57[אמרו] [רואים] לוא תראו ולחוזים [מהתלות]
11МТס֚וּרוּ מִנֵּי דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל 1Qisaaתסירו מנו דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל
12МТלָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥עַן מָֽאָסְכֶ֖ם בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽתִּבְטְחוּ֙ בְּעֹ֣שֶׁק וְנָל֔וֹז וַתִּֽשָּׁעֲנ֖וּ עָלָֽיו 1Qisaaלכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכמ בדבר הזה ותבטחו בעושק ותעלוז ותשענו עליו 1Q8כן כה אמר קדוש ותשענו עליו 4Q57לכן כוה אמר קדוש [ישראל] [תבטחו] [בעושק] [ונלוז] [תשענו] עליו
13МТלָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֹ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ 1Qisaaלכן יהיה לכם העהוון הזה כפרץ נופל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה 4Q57[לכן] [פרץ] [נופל] [נשגבה] אשר [פתאום]
14МТוּ֠שְׁבָרָהּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא 1Qisaaושברה כשבר נבל יוצרים כתות לוא יחמולו ולוא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחסוף מים מגבה 4Q57[יוצרים] כתות לוא [יחמול] [חשוף] מים מגבא
15МТכִּ֣י כֹֽה אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם 1Qisaaכי כה אמר אדוני יהוה קדוש ישראל בשיבה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולוא אביתם 4Q57אמר [אדוני] ישראל [בשובה] [גבורתכם]
16МТוַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא כִ֛י עַל ס֥וּס נָנ֖וּס עַל כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹדְפֵיכֶֽם 1Qisaaותאמרו לוא כי אל סוס ננוס עלכן תנוסון ואל קל נרכב עלכן יקלו רודפיכם 4Q57תואמרו לוא [כיא] [רודפיכם]
17МТאֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל הַגִּבְעָֽה 1Qisaaאלף אחד מפני גערת אחד ומפני חמשה תנוסו עד אמ נותרתם כתרן על ראוש הר וכנס על הגבעה
18МТוְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהוָה֙ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם כִּֽי אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כָּל ח֥וֹכֵי לֽוֹ 1Qisaaולכן יחכה יהוה לחונכם ולכן ירים לרחמכם כיא אלוהי משפט יהוה אשרי כול חוכי לו
19МТכִּי עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם בָּכ֣וֹ לֹֽא תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשָׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ 1Qisaaכי עם בציון ישב ובירושלם בכו לוא תבכו חנון יחונך יהוה לקול זעקך כשמועתו ענך
20МТוְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת מוֹרֶֽיךָ 1Qisaaונתן לכם אדוני לחמ צר ומי לחץ ולוא יכנפו עוד מוראיך והיו עיניך ראות את מוריך
21МТוְאָזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ 1Qisaaואוזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה הדרך לכו בו כי תיאמינו וכי תשמאילו
22МТוְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ 1Qisaaוטמיתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודות מסכות זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו
23МТוְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר תִּזְרַ֣ע אֶת הָאֲדָמָ֗ה וְלֶ֙חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב 1Qisaaונתן מטר זרעך אשר תזרעך את האדמה ולחם תבואת האדמה יהיה דשן ושמן זרעה מקניך ביומ ההוא כר נרהב
24МТוְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה 1Qisaaוהאלפים והעירים עובדי האדםה בליל חמץ יאכלו אשר יזרה ברחת ובמזרה
25МТוְהָיָ֣ה עַל כָּל הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים 1Qisaaוהיה על כול הר גבה ועל כול גבעה נשאה פלגים יובלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים
26МТוְהָיָ֤ה אֽוֹר הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא 1Qisaaוהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא 1Q8[היה] אור הלבנה ימים [ביום]
27МТהִנֵּ֤ה שֵׁם יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת 1Qisaaהנה שמ יהוה בא ממרחק בוער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אוכלת
28МТוְרוּח֞וֹ כְּנַ֤חַל שׁוֹטֵף֙ עַד צַוָּ֣אר יֶֽחֱצֶ֔ה לַהֲנָפָ֥ה גוֹיִ֖ם בְּנָ֣פַת שָׁ֑וְא וְרֶ֣סֶן מַתְעֶ֔ה עַ֖ל לְחָיֵ֥י עַמִּֽים 1Qisaaורוחו כנחל שוטפ עד צואר וחצה לנפה גואים בנפת שוא ורסן מתעה על לוחיי עמים
29МТהַשִּׁיר֙ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּֽהוֹלֵךְ֙ בֶּֽחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר יְהוָ֖ה אֶל צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל 1Qisaaהשיר והיה לכמה כליל התקדישו חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל
30МТוְהִשְׁמִ֨יעַ יְהוָ֜ה אֶת ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד 1Qisaaהשמיע השמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעפ אפ ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד
31МТכִּֽי מִקּ֥וֹל יְהוָ֖ה יֵחַ֣ת אַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֖בֶט יַכֶּֽה 1Qisaaכי מקול יהוה יחת אשור בשבט יאכה
32МТוְהָיָ֗ה כֹּ֤ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה מֽוּסָדָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יָנִ֤יחַ יְהוָה֙ עָלָ֔יו בְּתֻפִּ֖ים וּבְכִנֹּר֑וֹת וּבְמִלְחֲמ֥וֹת תְּנוּפָ֖ה נִלְחַם בָּֽם 1Qisaaוהיה כול מעבר מטה מוסדו אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחמ בה
33МТכִּֽי עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם הִ֛יא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ 1Qisaaכי ערוך מאתמול תפתח גמ היה למלך יוכן הכיני והעמיקי הרחיבי מדורתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה