Бытие, глава 49
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
3МТרְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז SPראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז
4МТפַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה SPפחזת כמים אל תותיר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה 4Q1[מים] אל [משכבי] [אביך]
5МТשִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם SPשמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם
6МТבְּסֹדָם֙ אַל תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ שֽׁוֹר SPבסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור
7МТאָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל SPאדיר אפם כי עז וחברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל
8МТיְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ SPיהודה אתה יודך אחיך ידיך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך
9МТגּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ SPגור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו
10МТלֹֽא יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי יָבֹ֣א שִׁיל֔וֹ וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים SPלא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שלה ולו יקחתו עמים
11МТאֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִיר֔וֹ וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם עֲנָבִ֖ים סוּתֽוֹ SPאסורי לגפן עירו ולשרקה בני איתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותו Кетивאסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה
12МТחַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב SPחכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב
13МТזְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל צִידֹֽן SPזבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו עד צידן
14МТיִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם SPיששכר חמור גרים רבץ בין המשפתים
15МТוַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס עֹבֵֽד SPוירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למוס עבד
17МТיְהִי דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר SPיהיה דן נחש עלה דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור
19МТגָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב SPגד גדוד יגידנו והוא יגיד עקב
20МТמֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי מֶֽלֶךְ SPמאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך
21МТנַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי שָֽׁפֶר SPנפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שפר
22МТבֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי שֽׁוּר SPבן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור
23МТוַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים SPוימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים
24МТוַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל SPותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעי אבן ישראל
25МТמֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם SPמאל אביך ויעזרך אל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם
26МТבִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו SPברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
27МТבִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל SPבנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל
28МТכָּל אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם SPכל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש כברכתו ברך אתם
29МТוַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל אֲבֹתָ֑י אֶל הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי SPויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי
30МТבַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל פְּנֵי מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת קָֽבֶר SPבמערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר
31МТשָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת לֵאָֽה SPשם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה
33МТוַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל עַמָּֽיו SPויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמו