Бытие, глава 48
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת אֶפְרָֽיִם SPויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים 4Q6ויהי [אחרי] אלה ויאמר ליוסף הנה [ויקח] [עמו] את מנשה ואת [אפרים]
2МТוַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל הַמִּטָּֽה
3МТוַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי SPויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי 4Q6[אל] שדי נראה [אלי] [ארץ] כנען ויברך
4МТוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם SPויאמר אלי הנני מפריך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם 4Q6אלי [הנני] [מפרך] ל את הארץ
5МТוְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ לִֽי SPועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי 4Q6ועתה שני [בניך] ארץ מצרים בואי אליך [מצרימה] [אפרים] ומנשה [כראובן] [שמעון] יהיו לי
6МТוּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם 4Q6[ומולדתך] אשר הולדת אחרים יהיו על שם [אחיהם] יקראו בנחלתם
7МТוַאֲנִ֣י בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם SPואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם 4Q6ואני [בואי] מפדן מתה עלי [רחל] בארץ כנען בדרך בעוד כברתה ארץ לבוא אפרתה היא בית לחם
8МТוַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי אֵֽלֶּה SPוירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך
10МТוְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם SPועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם 4Q6ועיני ישראל כבדו מזקנה לא יוכל לראות ויגש אתם אליו ויחבק להם וישק להם
12МТוַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה SPויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה
14МТוַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת שְׂמֹאל֖וֹ עַל רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר SPוישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור
15МТוַיְבָ֥רֶךְ אֶת יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה SPויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודני עד היום הזה
16МТהַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ SPהמלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ 4Q1[מלאך] הגאל אתי [מכל] רע [אברהם] ויצחק
17МТוַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד יְמִינ֛וֹ עַל רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ אֶפְרַ֖יִם עַל רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה SPוירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה
18МТוַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל אָבִ֖יו לֹא כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל רֹאשֽׁוֹ SPויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו
19МТוַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם ה֥וּא יִֽהְיֶה לְּעָ֖ם וְגַם ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא הַגּוֹיִֽם 4Q1[גם] הוא [יגדל] [גוים]
20МТוַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה SPויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה 4Q1ויברכם ביום [ההוא] כמנשה [וישם] את אפרים לפני מנשה
22МТוַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי SPואני נתתי לך שכם אחת על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי