Бытие, глава 8
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן הַשָּׁמָֽיִם SPויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים
3МТוַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם SPוישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום
4МТוַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט SPותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט
5МТוְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים SPוהמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
7МТוַיְשַׁלַּ֖ח אֶת הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ SPוישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ
9МТוְלֹֽא מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל הַתֵּבָ֔ה כִּי מַ֖יִם עַל פְּנֵ֣י כָל הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל הַתֵּבָֽה SPולא מצא היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
11МТוַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ SPותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12МТוַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא יָסְפָ֥ה שׁוּב אֵלָ֖יו עֽוֹד SPויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד
13МТוַֽ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה SPויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
17МТכָּל הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר אִתְּךָ֜ מִכָּל בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל הָאָ֖רֶץ הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל הָאָֽרֶץ SPוכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוציא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
19МТכָּל הַֽחַיָּ֗ה כָּל הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכָל הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן הַתֵּבָֽה SPוכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התבה
20МТוַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ SPויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח
21МТוַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל לִבּ֗וֹ לֹֽא אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת כָּל חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי SPוירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22МТעֹ֖ד כָּל יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ SPעד כל ימי הארץ זרע וקציר קור וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו