Бытие, глава 46
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל אֲשֶׁר ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק SPויסע ישראל וכל אשר לו ויבא באר שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק
2МТוַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי SPויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני
3МТוַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם SPויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם
4МТאָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל עֵינֶֽיךָ SPאנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידיו על עיניך
7МТבָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה
8МТוְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן SPואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן
9МТוּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי SPובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי
10МТוּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן הַֽכְּנַעֲנִֽית SPובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית
12МТוּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל SPובני יהודה ער ואונן שלה פרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל
13МТוּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן SPובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון
15МТאֵ֣לֶּה בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ SPאלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש
16МТוּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי SPובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי
17МТוּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל SPובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל
19МТבְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן SPבני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים
20МТוַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת אֶפְרָֽיִם SPויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן את מנשה ואת אפרים
21МТוּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֙כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ SPובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד
22МТאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר SPאלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבע עשרה
24МТוּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם SPובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום
25МТאֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה SPאלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע
27МТוּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר יֻלַּד ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים SPובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים
28МТוְאֶת יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן SPואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן
29МТוַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל צַוָּארָ֖יו עֽוֹד SPויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד
30МТוַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי SPויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי פניך כי עודך חי
31МТוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל אֶחָיו֙ וְאֶל בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי SPויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי
34МТוַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד עַ֔תָּה גַּם אֲנַ֖חְנוּ גַּם אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל רֹ֥עֵה צֹֽאן SPואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן