Бытие, глава 32
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
3
МТוַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם
SPוישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום
4
МТוַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד עָֽתָּה
Mur1[יצו] [אתם] לאמר
5
МТוַֽיְהִי לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ
SPויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
8
МТוַיֹּ֕אמֶר אִם יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה
SPויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה
9
МТוַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ
SPויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה אמר אלי שוב אל ארצך ואל מולדתך ואטיב עמך
11
МТהַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל בָּנִֽים
SPהצלני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים
12
МТוְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב
SPואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
15
МТגְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה
SPגמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה
17
МТוַיְצַ֥ו אֶת הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ
SPויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
18
МТוְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ
SPואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
19
МТוַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת כָּל הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ
SPויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
20
МТוַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי
SPואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
22
МТוַיָּ֣קָם בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק
SPויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק
23
МТוַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת אֲשֶׁר לוֹ
SPויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו
29
МТוַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם
Mur1יעקב ויאמר הגידה נא [שמך] [תשאל] ל
30
МТוַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי
SPויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
31
МТוַיִּֽזְרַֽח ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל יְרֵכֽוֹ
SPויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו
32
МТעַל כֵּ֡ן לֹֽא יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה
SPעל כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשא
Mur1על כן לא [יאכלו] [את] גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף [נשה]