Бытие, глава 44
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוְאֶת גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר SPואת גביע גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
3МТהַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם SPהבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם
4МТהֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה SPהם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה
6МТוַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה SPוישגם וידבר אליהם את הדברים האלה
7МТוַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֙ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה SPויאמרו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
8МТהֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב SPהן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו הושבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
9МТאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים SPאשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
10МТוַיֹּ֕אמֶר גַּם עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם SPויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקואים
11МТוַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ SPוימהרו ויורידו איש אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
12МТוַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן SPויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים
13МТוַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה SPויקרעו שמלותם ויעמסו איש על חמורו וישבו העירה
15МТוַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי SPויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני
16МТוַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה נְּדַבֵּ֖ר וּמַה נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת עֲוֹ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ SPויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
20МТוַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל אֲדֹנִ֔י יֶשׁ לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ SPונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ויולד זקנים קטן אחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
21МТוַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו SPותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו
23МТוַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל עֲבָדֶ֔יךָ אִם לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי SPותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני
24МТוַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי SPויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני
25МТוַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ לָ֥נוּ מְעַט אֹֽכֶל SPויאמר אבינו שובו ושברו לנו מעט אכל
26МТוַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ SPונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו
28МТוַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד הֵֽנָּה SPויצא האחד מאתי ואמר הך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
29МТוּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם אֶת זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה SPולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה
30МТוְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ SPועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו
31МТוְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה SPוהיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה
32МТכִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל הַיָּמִֽים SPכי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
33МТוְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם אֶחָֽיו SPועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו
34МТכִּי אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת אָבִֽי SPכי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי