Бытие, глава 20
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר SPויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר
2МТוַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת שָׂרָֽה SPויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה
3МТוַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל SPויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל
5МТהֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא גַם הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת SPהלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת
6МТוַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ לִ֑י עַל כֵּ֥ן לֹא נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ SPויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה
7МТוְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת הָאִישׁ֙ כִּֽי נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל אֲשֶׁר לָֽךְ SPועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך
8МТוַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת כָּל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד SPוישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד
9МТוַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי SPויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי
11МТוַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי SPויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי
12МТוְגַם אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת אִמִּ֑י וַתְּהִי לִ֖י לְאִשָּֽׁה SPוגם האמנם אחותי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה
13МТוַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא SPויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדיך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא
14МТוַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ SPויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו
16МТוּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת SPולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ליך כסות עינים ולכל אשר אתיך ואת הכל ונוכחת
17МТוַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ SPויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמתיו וילדו
18МТכִּֽי עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם SPכי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם