Бытие, глава 9
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ SPומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו
3МТכָּל רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת כֹּֽל SPכל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל
5МТוְאַ֨ךְ אֶת דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם SPואת דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם
7МТוְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ בָֽהּ SPואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה
10МТוְאֵ֨ת כָּל נֶ֤פֶשׁ הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ SPואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
11МТוַהֲקִמֹתִ֤י אֶת בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא יִכָּרֵ֧ת כָּל בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ SPוהקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ
12МТוַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם SPויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרות עולם
15МТוְזָכַרְתִּ֣י אֶת בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֙יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל בָּשָֽׂר SPוזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר
16МТוְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל הָאָֽרֶץ SPוהיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ
18МТוַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן SPויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען
19МТשְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל הָאָֽרֶץ SPשלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ
21МТוַיֵּ֥שְׁתְּ מִן הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֽוֹ Кетивוישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה
23МТוַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ SPויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
24МТוַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר עָ֥שָׂה ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן SPויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
28МТוַֽיְחִי נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה SPויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה