Бытие, глава 2
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה SPויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3МТוַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת 4Q10[יברך] [אלהים] [כל] מלאכתו
4МТאֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם SPאלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ
7МТוַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה SPויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה
9МТוַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע SPויצמח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
11МТשֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר שָׁ֖ם הַזָּהָֽב SPשם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12МТוּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם SPוזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם
14МТוְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת SPושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15МТוַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ SPויקח יהוה אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה 4Q2ויקח יהוה אלהים את האדם [ינחהו] בגן עדן [לעבדה] לשמרה
18МТוַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ 4Q2[ויאמר] יהוה אלהים לא טוב [בדו] אעשה לו עזר כנגדו
19МТוַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה יִּקְרָא ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ SPויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו 4Q2ויצר יהוה אלהים מן [האדמה] [שמים] אל האדם ל
21МТוַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים תַּרְדֵּמָ֛ה עַל הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה SPויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתיה
22МТוַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים אֶֽת הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר לָקַ֥ח מִן הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל הָֽאָדָֽם SPויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם
23МТוַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה זֹּֽאת SPויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת
24МТעַל כֵּן֙ יַֽעֲזָב אִ֔ישׁ אֶת אָבִ֖יו וְאֶת אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד SPעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד
25МТוַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ SPויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו