Бытие, глава 27
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְהִי֙ כִּֽי זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת עֵשָׂ֣ו בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי SPויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
3МТוְעַתָּה֙ שָׂא נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צָֽיִד SPועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד Кетивועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה
4МТוַעֲשֵׂה לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת SPועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
7МТהָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי SPהבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי
8МТוְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ SPועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצויה אתך
9МТלֶךְ נָא֙ אֶל הַצֹּ֔אן וְקַֽח לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב SPלך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
10МТוְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ SPוהבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו
11МТוַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק SPויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק
12МТאוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה SPאולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאת עלי קללה ולא ברכה
13МТוַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח לִֽי SPותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי
15МТוַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן SPותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמדות אשר אתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן
16МТוְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו SPואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידו ועל חלקת צוארו
20МТוַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל בְּנ֔וֹ מַה זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי SPויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני
21МТוַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם לֹֽא SPויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא
22МТוַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו SPויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו
23МТוְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ SPולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו
24МТוַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי SPויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני
25МТוַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ SPויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת
27МТוַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה SPויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה
28МТוְיִֽתֶּן לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ SPיתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
29МТיַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ SPיעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך Кетивיעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך
31МТוַיַּ֤עַשׂ גַּם הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ SPויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך
32МТוַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו SPויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו
33МТוַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה SPויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפו הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו וגם ברוך יהיה
34МТכִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם אָ֖נִי אָבִֽי SPויהי כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי
35МТוַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ SPויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך
36МТוַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה SPויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא הצלת לי ברכה
37МТוַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת כָּל אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי SPויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני
38МТוַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ SPויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך
39МТוַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל SPויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך מטל השמים ממעל
40МТוְעַל חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ SPועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תהדר ופרקת עולו מעל צוארך
42МТוַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ SPויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך 4Q1[יגד] [לרבקה] אליו הנה [עשו]
43МТוְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח לְךָ֛ אֶל לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה SPועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה