Исход, глава 4
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТוַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה
SPויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה
4Q13יואמרו [לא] [נראה] [אליך]
2
МТוַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מַה־זֶּ֣ה בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה
SPויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה
Кетивויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה
3
МТוַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו
SPויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
4Q13[השליכהו] נא ארצה וישליכהו
4
МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ
4Q13שלח ידך והחזק בזנבו
5
МТלְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב
SPלמען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב
4Q1[כי] נראה [אליך] [יהוה] [יעקוב]
4Q13[נראה] אליך יהוה אלוהי
6
МТוַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג
SPויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג
4Q1[ויאמר] [עוד] מחיקו [והנה] [מצרעת]
4Q13[יהוה] אליו עוד הבא כשלג
7
МТוַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ
SPויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו
4Q1[אל] [חיקו] [חיקו]
4Q13ויואמר
8
МТוְהָיָה֙ אִם לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן
SPוהיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון
4Q13למען
9
МТוְהָיָ֡ה אִם לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת
SPוהיה אם לא יאמנו גם לשני האתות האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת
10
МТוַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי
SPויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי
11
МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה
SPויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלוא אנכי יהוה
14
МТוַיִּֽחַר אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ
SPויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו
15
МТוְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם פִּ֙יךָ֙ וְעִם פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן
SPודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון
17
МТוְאֶת הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה בּ֖וֹ אֶת הָאֹתֹֽת
SPואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתות
18
МТוַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב אֶל יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל אַחַ֣י אֲשֶׁר בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם
SPוילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
19
МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי מֵ֙תוּ֙ כָּל הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת נַפְשֶֽׁךָ
SPויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
20
МТוַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ
SPויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו
21
МТוַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת הָעָֽם
SPויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם
22
МТוְאָמַרְתָּ֖ אֶל פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל
SPואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל
23
МТוָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ
SPואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך
25
МТוַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי
SPותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגיע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
26
МТוַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת
SPוירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות
4Q1[ירף] ממנו אז אמרה
27
МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק לֽוֹ
4Q1אהרן לך [מדברה] וילך ויפגשהו בהר
28
МТוַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ
SPויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתות אשר צוהו
Mur1[משה] אהרן את כל דברי יהוה [אשר] שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
29
МТוַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת כָּל זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
SPוילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
4Q1[אהרן] ויאספו את כל זקני
30
МТוַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם
SPוידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתות לעיני העם
Mur1וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל [משה] [יעש] האתת לעיני העם
31
МТוַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ
SPויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו
Mur1ויאמן ה [פקד] יהוה את בני [ישראל] [ישתחוו]