Исход, глава 2
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת בַּת לֵוִֽי 4Q1[בית] לוי ויקח את בת לוי
2МТוַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים 4Q1הוא ותצפנהו שלשת ירחים
3МТוְלֹא יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר SPולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסף על שפת היאר 4Q13ולא יכלה [עוד] הצפינו [ותקח] הילד ותואמר לשפחתה לכי [תשים] אותו בסוף על שפת היאר
4МТוַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ SPותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו
5МТוַתֵּ֤רֶד בַּת פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ SPותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה 4Q13ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר [יאר] ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה
6МТוַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה SPותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילדי העברים זה 4Q13ותראה את הילד [והנה] נער [תחמול] עליו בת פרעה זה
7МТוַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל בַּת פַּרְעֹה֒ הַאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת הַיָּֽלֶד SPותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקות מן העבריות ותינק ליך את הילד 4Q13ותואמר אחותו אל בת פרעה האילך וקראתי לך והינקה לך את הילד
8МТוַתֹּֽאמֶר לָ֥הּ בַּת פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת אֵ֥ם הַיָּֽלֶד 4Q13ותואמר לה בת פרעה לכי ותלך [ילד]
9МТוַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵינִקִ֣הוּ לִ֔י וַאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ SPותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והנקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו 4Q13לה [בת] פרעה הלכ את הילד הזה
10МТוַיִגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ SPויגדל הנער ותבאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו
11МТוַיְהִ֣י בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו SPויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו 4Q13רבים ההם [עברי] מאחיו
13МТוַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ 4Q13ויצא ביום השני וירא והנה שני אנשים [עברים] נצים [את] רעך
14МТוַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר SPויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר 4Q13ויואמר לו מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו [הלהורגני] את המצרי ויירא מושה מואדה ויואמר אכן נודע ה
15МТוַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל הַבְּאֵֽר 4Q13הזה ויבקש להרוג את מושה יברח מושה על הבאר
16МТוּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן SPולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן 4Q13ולכוהן [מדין] שבע בנות [רועות] את הרהטים להשקות את צאן אביהן
17МТוַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת צֹאנָֽם SPויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם 4Q13[ויבואו] [ישיען] וישק את
19МТוַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת הַצֹּֽאן SPותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן
20МТוַיֹּ֥אמֶר אֶל בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם SPויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם
21МТוַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה SPויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה
22МТוַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה
23МТוַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הָֽרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מָת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָנְח֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל מִן הָעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל הָאֱלֹהִ֖ים מִן הָעֲבֹדָֽה SPויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה 4Q11[ימים] הרבים ההם [וימת] [מצרים] מן העבדה ויצעקו [שועתם] אל
24МТוַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת בְּרִית֔וֹ אֶת אַבְרָהָ֖ם אֶת יִצְחָ֥ק וְאֶֽת יַעֲקֹֽב SPוישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב