Исход, глава 18
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם 4Q22חתן משה את כל [אשר] [אלהים] למשה [כי] הוציא יהוה את מצרים
2МТוַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ SPויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה 4Q22[ויקח] [את] צפורה [אשת] [אחרי] שלוחיה
3МТוְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה 4Q14את שני בניה אשר שם האחד [גרשם] 4Q22[ואת] אמר [הייתי] בארץ נוכריה
4МТוְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה 4Q22[אליעזר] [אלהי] [אבי] בעזרי ויצילני [מחרב]
6МТוַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ SPויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה 4Q14יאמר אל משה אני יתרו [חתנך] בא [אליך] 4Q22יאמר אל משה הנה חתנך ואשתך [ושני] [בניה] עמה
7МТוַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה SPויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאהו האהלה 4Q14משה לקראת [חתנו] [וישתחו] [שלום] ויביאהו האהלה 4Q22ויצא [משה] [לקראת] [חתנו] [ישק] לו ישאלו [איש] [רעהו] לשלום [ויבאו]
8МТוַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה SPויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה 4Q14[פרעה] ולמצרים על אדות ישראל את [יהוה] 4Q22[לחתנו] [את] כל אשר [עשה] יהוה [לפרעה] [אדות] ישראל [תלאה] אשר [מצאתם]
9МТוַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם 4Q22ויחד [יתרו] אשר [עשה] [ישראל] אשר הצילו מיד
10МТוַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד מִצְרָֽיִם 4Q22יאמר יתרו יהוה אשר הציל אתכם [מצריים] ומיד פרעה את העם מתחת יד [מצריים]
12МТוַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל לֶ֛חֶם עִם חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים SPויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים 4Q22עולה [וזבחים] [לאלהים] [ויבוא] אהרון ו אכול [לחם] [חתן] משה לפני [האלהים]
13МТוַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל מֹשֶׁ֔ה מִן הַבֹּ֖קֶר עַד הָעָֽרֶב SPויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב 4Q22[ממחרת] [ישב] [שפוט] את העם ויעמד ה מן בוקר ערב
14МТוַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל אֲשֶׁר ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן בֹּ֥קֶר עַד עָֽרֶב SPוירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב 4Q22משה את כל אשר [עם] ו עושה ל יושב [לבדך]
15МТוַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים SPויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים
16МТכִּֽי יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת תּוֹרֹתָֽיו SPכי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורותיו 4Q22להם דבר [ובוא] אלי [בין] איש [ובין] את חוקי [האלהים]
17МТוַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה 4Q11[יאמר] [חתן] [משה] [אליו] לא [טוב]
18МТנָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם אַתָּ֕ה גַּם הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ SPנבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך
19МТעַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת הַדְּבָרִ֖ים אֶל הָאֱלֹהִֽים SPעתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים 4Q11עתה שמע בקולי איעצך ו אלהים [עמך] [האלהים] [י] את הדברים אל האלהים
20МТוְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת הַחֻקִּ֖ים וְאֶת הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן SPוהזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון 4Q11[אתהם] את [החק] ים ואת התורות [והודעת] את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון
21МТוְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל הָ֠עָם אַנְשֵׁי חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת SPואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות 2Q3[ואתה] אנשי [אמת] [שרי] מאיות 4Q11ואתה מכל העם אנשי חיל יראי יהוה [אנשי] אמת שנאי אתם עליהם שרי אלפים [שרי] מא ות שרי [חמשים] 4Q22[אתה] [תחזה] מכל העם [שונאי] [בצע] [עליהם] שרי [אלפים] ושרי מאות [ושרי]
22МТוְשָׁפְט֣וּ אֶת הָעָם֮ בְּכָל עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ SPושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך 4Q11[שפטו] את העם בכל כל [הדבר] [הגדול] הקל מעליך [ונשאו] 4Q22ושפטו העם בכל עת [והיה] [הקטן] [ישפוטו]
23МТאִ֣ם אֶת הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם SPאם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום 4Q11יכלת עמד וגם כל העם הזה על 4Q22[דבר] הזה [תעשה] [עם] ה אל [מקומו]
24МТוַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר SPוישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם איך אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים 4Q11[קול] [יעש] כל אשר [אמר]
25МТוַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי חַ֙יִל֙ מִכָּל יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת SPויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיהם ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון 4Q22[לא] אוכל בדי אתכם יהוה הרבה היום ככוכבי [שמים] [לרוב] יהוה [אבותיכם] [עליכם] ככם [אלף] [פעמים] [ויברך] [אתכם] דבר לכם [איכה] [אשא] [לבדי] [טרחכם] [משאכם] וריבכם [אנשים] [חכמים] [נבונים] [שבטיכם] [ואשימם] [ראשיכם] [יאמרו] [אשר] דברת [אותם] חמשים [שבטיהם] יצו את בין [אחיכם] איש
26МТוְשָׁפְט֥וּ אֶת הָעָ֖ם בְּכָל עֵ֑ת אֶת הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל מֹשֶׁ֔ה וְכָל הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם SPוישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם