Исход, глава 32
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי SPויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי 4Q22[יאומר] אליהם [נשיכם] בניכם
3МТוַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל הָעָ֔ם אֶת נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל אַהֲרֹֽן
4МТוַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם
5МТוַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהוָ֖ה מָחָֽר
6МТוַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק SPוישכמו ממחרת ויעלו עלות ויגישו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק 4Q22[ישכימו] [ממוחרת] [אכול] ושתו ו
7МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֑ה לֶךְ רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם SPוידבר יהוה אל משה לאמר לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
10МТוְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל SPועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה אתך לגוי גדול ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרן 4Q22[אותך] לגוי גדול [יהוה] מאד להשמידו [ויתפלל] משה בעד [אהרון]
11МТוַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה SPויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול ובזרוע נטויה 4Q22[יחל] משה את [פני] [יאומר] [למה] יהוה יחר [אפך] בעמך אשר [הוצאת] בזרוע [חזקה]
12МТלָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ SPלמה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך 4Q22[למה] [יאומרו] [הרוג] אותם [בהרים] [אפך] [הנחם] על הרעה לעמך
13МТזְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם SPזכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם 4Q22אשר נשבעת להם בך [כוכבי] שמים וכל הארץ [נחלוה] [לעולם]
14МТוַיִּנָּ֖חֶם יְהוָ֑ה עַל הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ 4Q22[יהוה] [על] [עשות] לעמו
15МТוַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים SPויפן וירד משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים 4Q22ושני לוחת [כתובים] [עבריהם] זה הם
16МТוְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל הַלֻּחֹֽת SPוהלוחות מעשה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות 4Q22[אלהים] מכתב [מכתב] [אלהים] הוא
17МТוַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵע֑וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶה SPוישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה Кетивוישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה 4Q22וישמע [יהשוע] את קול [העם] [רעה] [ויאומר]
18МТוַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ SPויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה קול עונות אנכי שמע
19МТוַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָיו֙ אֶת הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר SPויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משה וישליך מידיו את הלוחות וישבר אתם בתחתית ההר Кетивויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר
20МТוַיִּקַּ֞ח אֶת הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPויקח את העגל אשר עשו וישרפהו באש ויטנחהו עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל
22МТוַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא SPויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא
24МТוָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה SPואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה
25МТוַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם SPוירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצו בקומיהם
26МТוַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל בְּנֵ֥י לֵוִֽי
27МТוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ חַרְבּ֖וֹ עַל יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ אֶת אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת קְרֹבֽוֹ SPויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קריבו 4Q22[להם] כה [יהוה] שימו איש [ועברו] [שובו] [משער] והרוגו איש
28МТוַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ SPויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפים איש 4Q22בני לוי [כדבר] [משה] ויפל מן העם [יום] ההוא כ איש
29МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה SPויאמר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה 4Q22[ויאומר] [משה] מלאו [ידיכם] היום ליהוה כי בבנו [ובאחיו] [עליכם] היום ברכה
30МТוַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל יְהוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם SPויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתיכם 4Q22ויהי ממוחרת משה אל [העם] חטאה גדולה ועתה אעלה אל [יהוה]
31МТוַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב SPוישב משה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב
32МТוְעַתָּ֖ה אִם תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ SPועתה אם תשא חטאתם שא ואם אין מחני מספרך אשר כתבת
33МТוַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי
34МТוְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ נְחֵ֣ה אֶת הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם חַטָּאתָֽם SPועתה לך נחה את העם על אשר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם