Исход, глава 1
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ 4Q11אלה שמות בני [ישראל] [מצרימה] וביתו באו
2МТרְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה SPראובן ושמעון ולוי ויהודה
3МТיִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן 4Q13יששכר זבולון יוסף [ובנימין]
4МТדָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר
5МТוַֽיְהִ֗י כָּל נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם SPויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים 4Q11[יצא] ירך [יעקב] נפש ויוסף היה [במצרים]
6МТוַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא
9МТוַיֹּ֖אמֶר אֶל עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ SPויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו
10МТהָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם הוּא֙ עַל שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן הָאָֽרֶץ SPהבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ 4Q1הבה נתחכמה [נוסף] גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ה
11МТוַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת פִּתֹ֖ם וְאֶת רַעַמְסֵֽס SPוישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס 4Q1[למען] ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנת לפרעה [את]
12МТוְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPוכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל 2Q2[יענו] אותם כן [ירבו] וכן ישרצו [בני] ישראל 4Q1[יענו] אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקוצו
14МТוַיְמָרְר֨וּ אֶת חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ SPוימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך 2Q2בעבדה קשה בחמר ובלבנים [עבודתם] אשר עבדו בהם בפרך ויקוצו מצרים מפני בני [ישראל] 4Q1וימרר את חייהם קשה [בחמר] את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
15МТוַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה SPויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
16МТוַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל הָאָבְנָ֑יִם אִם בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה SPויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה 4Q1[אבנים] אם בן הוא והמתן אתו ואם בת
17МТוַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת הַיְלָדִֽים SPותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחינה את הילדים
18МТוַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת הַיְלָדִֽים SPויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחינה את הילדים 4Q13[מילדות] העבריות ויואמר להן מדוע [עשיתן]
19МТוַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ SPותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו 4Q13ותואמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים [המצריות] תבוא אליהנה המילדת וילדו
20МТוַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד SPוייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד 4Q13ויטב אלוהים [למילדות]
21МТוַיְהִ֕י כִּֽי יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים SPויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים 4Q13[מילדות] [אלוהים] [להם]
22МТוַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן SPויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון