Исход, глава 20
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТוַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר
1Q2וידבר [אלהים] [אלה] [לאמר]
4Q11[דברים] האלה [לאמר]
2
МТאָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִיֽ֑ם
1Q2ל
5
МТלֹֽא תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ת עַל בָּנִ֛ים עַל שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י
SPלא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים לשנאי
7
МТלֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת שֵֽׁם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר יִשָּׂ֥א אֶת שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא
4Q149[לוא] ינקה יהוה את [כל] [אשר] [ישא] את שמו [לשוא]
8
МТזָכ֛וֹר֩ אֶת י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ
SPשמור את יום השבת לקדשהו
9
МТשֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ֒
4Q149תעבוד ועשיתה את כל [מלאכתכה]
10
МТוְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ֣ וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ
SPויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשר בשעריך
4Q149[יום] [בתכה] [עבדכה] ואמתכה [שורכה] [וחמורכה]
11
МТכִּ֣י שֵֽׁשֶׁת יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת הָאָ֗רֶץ אֶת הַיָּם֙ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ
4Q41כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים וכול אשר בם וינוח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת לקדשו
4Q134כי ששת יהוה את [השמים] ואת ה [ים] ואת כול אשר בם וינוח ב [שביעי] על כן [ברך] יהוה את [שבת] [ויקדשהו]
4Q149[את] [השמים] את [הארץ] הימים
8Q3כי ששת ימים [השמים] [שביעי] על כן [ברך] כל
12
МТכַּבֵּ֥ד אֶת אָבִ֖יךָ וְאֶת אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ
4Q149[כבד] את [אביכה] ואת [כאשר] [יהוה] [אלוהיכה] [נותן]
17
МТלֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ
SPלא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהרגריזים ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם
18
МТוְכָל הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק
SPוכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת ההר עשן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק
19
МТוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן נָמֽוּת
SPויאמרו אל משה הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו וחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו האלהים פן נמות
4Q22[הן] הראנו [אלהינו] [קולו] [שמענו] [זאת] [אלהינו] חי אשר [אשר]
21
МТוַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים
SPויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך הטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה
22
МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם
SPוידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם
23
МТלֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם
SPלא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
24
МТמִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ
SPמזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך מצאנך ומבקרך ובמקום אשר אזכרתי את שמי שמה אבוא אליך וברכתיך
25
МТוְאִם מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה לִּ֔י לֹֽא תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ
SPואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו
1Q2ם תחללהו
26
МТוְלֹֽא תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו
SPולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך אליו
1Q2ולא [תעלה] [מעלות] על