Исход, глава 34
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה פְּסָל לְךָ֛ שְׁנֵֽי לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל הַלֻּחֹ֔ת אֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ SPויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת 4Q22שני כראשנים [דברים] [אשר] [לוחות] אשר [שברת]
2МТוֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל רֹ֥אשׁ הָהָֽר SPוהוי נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר
3МТוְאִישׁ֙ לֹֽא יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם אִ֥ישׁ אַל יֵרָ֖א בְּכָל הָהָ֑ר גַּם הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל יִרְע֔וּ אֶל מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא SPואיש לא יעלה עמך וגם איש אל יראה בכל ההר וגם צאן ובקר אל ירעו אל מול ההר ההוא
4МТוַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ וַיַּ֙עַל֙ אֶל הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים SPויפסל משה שני לוחת אבנים כראישונים וישכם בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לוחת אבנים
7МТנֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד עֲוֹ֣ן אָב֗וֹת עַל בָּנִים֙ וְעַל בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל רִבֵּעִֽים SPנצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רביעים
8МТוַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ SPוימהר משה ויקד ארצה וישתחוי
9МТוַיֹּ֡אמֶר אִם נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם קְשֵׁה עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֹנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ SPויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתינו ונחלתנו
10МТוַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא נִבְרְא֥וּ בְכָל הָאָ֖רֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל הָ֠עָם אֲשֶׁר אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ SPויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך 2Q3[יואמר] [יהוה] [אל] כול עמכה [אעשה] [כול] הארץ וב [אתה] [בקרבו] [אנוכי]
11МТשְׁמָ֨ר לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי SPשמור לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי 4Q22[מצוך] היום [והגרגשי]
12МТהִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ SPהשמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליו פן יהיה למוקש בקרבך
13МТכִּ֤י אֶת מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן SPכי את מזבחתיהם תתצון ומצבתיהם תשברון ואשריהם תכרתון
14МТכִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא SPכי לא תשתחוי לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
15МТפֶּן תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ
16МТוְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן 4Q22[בניך] והזנו את [בניך]
18МТאֶת חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם SPאת חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים
19МТכָּל פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׂה SPכל פטר רחם לי וכל מקניך תזכיר פטר שור ושה
20МТוּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם SPופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ולא יראו פני רקים
21МТשֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת
22МТוְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה SPוחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסף תקופת השנה
23МТשָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPשלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה אלהי ישראל
24МТכִּֽי אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה SPכי אוריש גוים רבים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בהעלותך להראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה
28МТוַֽיְהִי שָׁ֣ם עִם יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים SPויהי שם לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים
29МТוַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ SPויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחת העדות בידו ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו
31МТוַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם SPויקרא אליהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם
32МТוְאַחֲרֵי כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי SPואחרי כן נגשו אליו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני
34МТוּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת הַמַּסְוֶ֖ה עַד צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה SPובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את כל אשר יצוהו
35МТוְרָא֤וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ אֶת פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת הַמַּסְוֶה֙ עַל פָּנָ֔יו עַד בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ SPוראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו