Исход, глава 31
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר 4Q22[ידבר] [יהוה] [אל] משה [לאמור]
2МТרְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן אוּרִ֥י בֶן ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה SPראה קראתי בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה
4МТלַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֛וֹת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת SPולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת 4Q22[מחשבת] לעשוב ובכסף [ובנחשת]
5МТוּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל מְלָאכָֽה
6МТוַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל חֲכַם לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ SPואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך 4Q22[אהליאב] בן [אחיסמך] למטה [דן] כל אשר [צויתיך]
7МТאֵ֣ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל כְּלֵ֥י הָאֹֽהֶל SPאת אהל מועד ואת הארון לעדות ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל
8МТוְאֶת הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת כֵּלָ֔יו וְאֶת הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת כָּל כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת SPאת השלחן ואת כל כליו את המנורה הטהרה ואת כל כליה את מזבח הקטרת
9МТוְאֶת מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת כָּל כֵּלָ֑יו וְאֶת הַכִּיּ֖וֹר וְאֶת כַּנּֽוֹ SPואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
10МТוְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן SPאת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
11МТוְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ SPאת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו
12МТוַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר
13МТוְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם SPואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
14МТוּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ SPושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה 4Q22[לכם] [מחלליה] [עושה] בה [מלאכה] ונכרתה נפש
16МТוְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם
17МТבֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ אֶת הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ SPביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש
18МТוַיִּתֵּ֣ן אֶל מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים SPויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני את שני לוחת העדות לוחת אבנים כתובים באצבע אלהים