Исход, глава 5
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר 4Q1[אחר] באו משה ואהרן [עמי] ויחגו
2МТוַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ SPויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
3МТוַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב SPויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב 4Q13[נזבחה] ליהוה [אלוהינו]
4МТוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם SPויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם 4Q13למה מושה ואהרון תפרידו
5МТוַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם SPויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם 4Q13ויואמר פרעה הן [עתה] עם [הארץ]
6МТוַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר SPויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר 4Q1[יצו] [פרעה] ביום ההוא 4Q13ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם שטריו לאמור
7МТלֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן SPלא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו יקששו להם תבן 4Q13תבן לעם ללבון הלבנים כתמול [שלשם] הם ילכו ו
8МТוְאֶת מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ SPואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו 4Q1את מתכנת [הלבנים] תגרעו [ממנו] נלכה ונזבחה לאלהינו 4Q13ואת מתכנת הלבנים אשר המ עושים כאתמול שלשום [תשימו] תגרעו ממנו דבר [נרפים] הם על כן הם [הצועקים] לאמור נלכה [ונזבחה]
9МТתִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ בָ֑הּ וְאַל יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי שָֽׁקֶר SPתכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר 4Q13תכבד [העבודה] על ה וישעו בה [ואל] [ישעו] בדברי [שקר]
10МТוַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן SPויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן 4Q13ושוטריו וידברו אל העם לאמור [פרעה] [אינני] [נותן] 4Q14[שטריו] וידברו אל [העם]
11МТאַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר 4Q13וקחו לכם תבן מאשר תמצאו כי [אין] [דבר]
12МТוַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן 4Q13ויפץ מצרים לקששקש לתבן
13МТוְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן SPוהנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם 4Q1והנגשים [אצים] [יומו] כאשר בהיות התבן [נתן] 4Q13והנוגשים יום ביומו כאשר [בהיות] 4Q14והנגשים אצים א [נתן] [לכם]
14МТוַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם תְּמ֖וֹל גַּם הַיּֽוֹם SPויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום
15МТוַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ SPויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
18МТוְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ SPועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו
19МТוַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ SPויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו
20МТוַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה SPויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה
21МТוַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ SPויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו
22МТוַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי SPוישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני