Исход, глава 33
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТוַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה
SPוידבר יהוה אל משה לאמר לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
2
МТוְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי
SPושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי
5
МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם קְשֵׁה עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה לָּֽךְ
SPויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הוריד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך
7
МТוּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה ל֣וֹ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה
SPומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחיק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיו כל מבקשי יהוה יצאו אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה
9
МТוְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם מֹשֶֽׁה
SPוהיה כבוא משה האהל ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה
10
МТוְרָאָ֤ה כָל הָעָם֙ אֶת עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ
SPוראו כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקמו כל העם והשתחוו איש פתח אהלו
11
МТוְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל
SPודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל
12
МТוַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי
4Q22[גם] [מצאת]
13
МТוְעַתָּ֡ה אִם נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה
SPועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
4Q22[הודיעני] נא כי עמך [הגוי]
15
МТוַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה
SPויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלני מזה
16
МТוּבַמֶּ֣ה יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלֵ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה
SPובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלאנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה
4Q22[לוא] ונפלינו [אני] ועמך [אדמה]
17
МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם
4Q22ו [יאומר] [יהוה] גם את [הדבר] זה [אשר] [דברת] [אעשה] [אדעך] בשם
18
МТוַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת כְּבֹדֶֽךָ
SPויאמר הראני נא את כבודך
4Q22[ויאומר] הראני
20
МТוַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי
SPויאמר לא תוכל לראות פני כי לא יראני האדם וחי
4Q22יאומר
21
МТוַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל הַצּֽוּר
4Q22צור
22
МТוְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד עָבְרִֽי
SPוהיה בעבר כבודי ושמתיך בנקירות הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
23
МТוַהֲסִרֹתִי֙ אֶת כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ
SPוהסרתי כפי וראית את אחרי ופני לא יראו