Исход, глава 10
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל פַּרְעֹ֑ה כִּֽי אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת לִבּוֹ֙ וְאֶת לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ SPויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתותי אלה בקרבו 4Q22ו בוא אל [פרעה] [בקרבו]
2МТוּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי אֲנִ֥י יְהוָֽה SPולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה
3МТוַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי SPויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני 4Q11אליו כה אמר [יהוה] [אלהי] את עמי [ויעבדני]
4МТכִּ֛י אִם מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ SPכי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך 4Q14כי אם מאן [אתה] [שלח]
5МТוְכִסָּה֙ אֶת עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל אֶת יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת כָּל הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן הַשָּׂדֶֽה SPוכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה 4Q22[ראות] הארץ ואכל את [יתר] [כל] עשב הארץ ואת כל
8МТוַיּוּשַׁ֞ב אֶת מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת אַהֲרֹן֙ אֶל פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים SPוישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים 4Q14[יושב] את [משה] ואת אהרן אל מי ההולכים 4Q22[ואת] אהרון אל [פרעה] מי ומי ההולכים
9МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג יְהוָ֖ה לָֽנוּ SPויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו 4Q14[ויאמר] בנערינו ו [בבנינו] 4Q22[ויאמר] ובבנותינו בצאננו ובבקרנו
10МТוַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם SPויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם 4Q22אליהם יהי כן יהוה [עמכם] [רעה] נגד פניכם
11МТלֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה SPלכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה 4Q22לא כן אתם [מבקשים] [ויגרשו]
12МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת כָּל עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד SPויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד 4Q22[יאומר] [יהוה] אל [משה] [יאכל]
13МТוַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת מַטֵּהוּ֮ עַל אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת הָאַרְבֶּֽה SPויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה 4Q14ויטה [משה] וכל הלילה הבקר [היה] [קדים] נשא את
15МТוַיְכַ֞ס אֶת עֵ֣ין כָּל הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת כָּל עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא נוֹתַ֨ר כָּל יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם 4Q14ארץ ותשחת עשב [הארץ] נותר כל ירק בעץ ובעשב [שדה] בכל [ארץ]
16МТוַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם
17МТוְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה SPועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
19МТוַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם SPויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
20МТוַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
21МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ SPויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך 4Q22ו ידבר יהוה אל משה [נטה] רים
22МТוַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת יָד֖וֹ עַל הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ אֲפֵלָ֛ה בְּכָל אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים 4Q22ויט משה את [ידו] רים שלשת ימים
24МТוַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ךְ עִמָּכֶֽם SPויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם 4Q22פרעה למשה ולאהרון ויאמרו קרכם יצג גם [ילך]
25МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ
26МТוְגַם מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא נֵדַ֗ע מַֽה נַּעֲבֹד֙ אֶת יְהוָ֔ה עַד בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה SPוגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה 4Q22[מקננו] [ילך] עמנו לא נשאר [פרסה] כי [יהוה] [אלהינו] ואנחנו לא נדע [נעבוד] את
27МТוַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם
28МТוַיֹּֽאמֶר ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת SPויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסיף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות
29МТוַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ SPויאמר משה כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך