Исход, глава 11
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל פַּרְעֹה֙ וְעַל מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה SPויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
2МТדַּבֶּר נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב SPדברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
3МТוַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם SPונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והשאלום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסיף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך
4МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם SPויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים 2Q2[יואמר] מושה אל [פרעה] [מצרים]
5МТוּמֵ֣ת כָּל בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה SPומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה
6МТוְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף SPוהיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסיף
7МТוּלְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל SPולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל
8МТוְיָרְד֣וּ כָל עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל הָעָ֣ם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי אָֽף SPוירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף
9МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה לֹא יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם 4Q11יאמר יהוה אל [משה] ארץ מצרים
10МТוּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא שִׁלַּ֥ח אֶת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ SPומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו 4Q14[יחזק] [יהוה] את לב [פרעה]