Исход, глава 24
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְאֶל מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק SPואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
2МТוְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ SPונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלה עמו
3МТוַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה SPויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויענו כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה
4МТוַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה אבנים לשנים עשר שבטי ישראל
5МТוַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים SPוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים בני בקר
6МТוַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל הַמִּזְבֵּֽחַ SPויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח
7МТוַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע SPויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה
8МТוַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה SPויקח משה את הדם ויזרקהו על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה
9МТוַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPויעל משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל 4Q22ויעל [איתמר] ו [ישראל]
10МТוַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר SPויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור
11МТוְאֶל אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ SPואל אצלי בני ישראל לא שלח ידו ויאחזו את האלהים ויאכלו וישתו
12МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם SPויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והוי שם ואתן לך את לוחת האבנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
14МТוְאֶל הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם SPואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם