Исход, глава 12
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТהַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה SPהחדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה 4Q11הזה לכם ראש [חדשים] [ראשון] הוא לכם לחדשי ה
3МТדַּבְּר֗וּ אֶֽל כָּל עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת SPדברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית 4Q11[כל] [עדת] בני [ישראל] לאמר בעשר [לחדש] הזה ויקחו לבית [שה] בית [אבות]
4МТוְאִם יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל הַשֶּֽׂה SPואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה 4Q11ואם ימעט הבית מהיות [קרוב] אל ביתו במכסת נפשות איש
5МТשֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ SPשה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו 4Q11[זכר] בן שנה יהיה לכם מן [הכשבים]
6МТוְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם SPוהיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים 4Q11[משמרת] עד ארבעה עשר יום [לחדש] כל קהל עדת ישראל בין הערבים
7МТוְלָֽקְחוּ֙ מִן הַדָּ֔ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם SPולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם 4Q11[ולקחו] [על] שתי המזוזות ועל המשקוף על [הבתים] [בהם] 4Q22הדם ונתנו על יאוכלו [אותו]
9МТאַל תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם צְלִי אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל כְּרָעָ֖יו וְעַל קִרְבּֽוֹ 4Q11[תאכלו] ממנו נו ובשל ומבשל [במים] [כרעיו] ועל קרבו
10МТוְלֹא תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ SPולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
11МТוְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה SPוככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה 4Q11וככה תאכלו אתו [מתניכם] [ידכם] ואכלתם אתו בחפזון
12МТוְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה SPועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה 4Q14בכור ארץ אעשה [שפטים] אני יהוה
13МТוְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם SPוהיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים 4Q14ו וראיתי [את] הדם ופסחתי [עליכם] מצרים 4Q22[פסחתי] [עליכם] [ולא] מצרים
14МТוְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ 4Q14והיה היום [זה] חקת עולם תחגהו 4Q22והיה [היום] [חגותם] ליהוה לדורותיכם [חוקות]
15МТשִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י כָּל אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי SPשבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי 4Q14שבעת ימים [מצות] [מבתיכם] [כל] [אכל] [חמץ] נכרתה 4Q22שבעת [תאוכלו] אך [יום] הראשון מבתיכם [כי] [ההיא] [ראשון]
16МТוּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל מְלָאכָה֙ לֹא יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם SPוביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17МТוּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם SPושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
18МТבָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב SPבראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב 4Q22[ראשון] [מצות] עד [אחד]
19МТשִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י כָּל אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ SPשבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
20МТכָּל מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת
21МТוַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח SPויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח
22МТוּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח בֵּית֖וֹ עַד בֹּֽקֶר SPולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזזות מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
23МТוְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת הַדָּם֙ עַל הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף SPועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
25МТוְהָיָ֞ה כִּֽי תָבֹ֣אוּ אֶל הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת SPוהיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
27МТוַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל בָּתֵּ֤י בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת מִצְרַ֖יִם וְאֶת בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ SPואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו 2Q3[יהוה] אשר [פסח] [את] מצרים
28МТוַיֵּלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ SPוילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
29МТוַיְהִ֣י בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה SPויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
31МТוַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם אַתֶּ֖ם גַּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם SPויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם 4Q14[משה] [ולאהרן] לילה ויאמר [דברכם] 4Q22[ויקרא] מתוך [עמי] [דברכם]
33МТוַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים SPותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים 2Q2[מצרים] עם למהר [לשלחם] 4Q14[עם] מהר לשלחם מן הארץ כי אמרו
34МТוַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל שִׁכְמָֽם SPוישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלותם על שכמם 2Q2[טרם] יחמץ משארותם [צרורות] 4Q14את בצקו טרם יחמץ שלמתם על שכמם
35МТוּבְנֵי יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת SPובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות 2Q2[מושה] וישאלו מצרים כלי [כסף] 4Q14ובני ישראל משה וישאלו כלי [כסף] [כלי] ושמלות
36МТוַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת מִצְרָֽיִם SPויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים 2Q2[ישאלום] [ינצלו] [את] מצרים 4Q22[נתן] את חן את מצריים
37МТוַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף SPויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף 2Q2בני ישראל מרעמסס סכתה כ 4Q14[סכתה] שש אמאות אלף רגלי ה ל [טף] 4Q22יסעו בני [ישראל] הגברים לבד מ
38МТוְגַם עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד 2Q2עלה אתם צאן ובקר מקנה כבד [מאד] 4Q22[גם] ערב [רב] כבד מאדה
39МТוַיֹּאפ֨וּ אֶת הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם צֵדָ֖ה לֹא עָשׂ֥וּ לָהֶֽם SPויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם 2Q2מצות כי לא חמץ כי גרשום [מצרים] ו 4Q14[ויאפו] [את] [הבצק] אשר הוציאו [ממצרים] עוגות [מצות] כי [לא] יכלו [התמהמה] וגם [צדה] לא עשו להם 4Q22[ויאופו] את [הבצק] עגות מצות [כי]
40МТוּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה SPומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה 4Q14בארץ [מצרים] שלשים [שנה] וארבע מאות שנה
41МТוַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל צִבְא֥וֹת יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם 4Q14ויהי מקץ שלשים [יהי] בעצם ה הזה יצאו כל [צת] יהוה מארץ [מצרים]
42МТלֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם SPלילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם 4Q14ליל [ארץ] מצרים [הוא] הלילה הזה ליהוה [שמרים] [לכל] בני [ישראל]
43МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל בֶּן נֵכָ֖ר לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ SPויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו 4Q11[אהרן] זאת [חקת] [הפסח] כל 4Q128[אהרון] זואת חוקת [הפסח] [לוא] יאכל בוה 8Q3[ידבר] [פסח] כל נאט לא
44МТוְכָל עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ SPוכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו 4Q136[איש] מקנת כשפו אז יכל בו Xq1כל עבד איש ומקנת כסף ומלתה [אתו] אז יאכל בו
45МТתּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ 4Q128[תושב] ושכיר לוא [יואכל] 4Q136תושב ושכיר לוא יכל [בו]
46МТבְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא תוֹצִ֧יא מִן הַבַּ֛יִת מִן הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ בֽוֹ SPבבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו 4Q14בבית אחד יאכל לא תוציא מן ה 4Q140[לוא] [עצם] לוא תשברו [בוה] Xq1בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הביתה [הבשר] חוצה ועצם לא תשברו בו
47МТכָּל עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ Xq1כל עדת ישראל יעשו אותו
48МТוְכִֽי יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל עָרֵ֖ל לֹֽא יֹ֥אכַל בּֽוֹ SPוכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו 4Q14כי [יגור] אתכם גר ו [כל] [ערל] [לא] 4Q37[יגור] אתכםה והיה כאזרח 4Q128יקרב לעשותו והיה [כיאזרח] הארץ וכול 4Q136כיא יגור אתכם גר ועשה פשח ליהוה המול לו [כל] [זכר] 4Q140המול לוא כול [זכר] [יקרב] לעשותו והיה [אזרח] Xq1וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ כל ערל לא יאכל בו
49МТתּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם 4Q140[תורה] אחת תהיה לה להגר הגר [בתוככמה] 8Q3[תורה] נוכרי ולגר הגר בתוככם
50МТוַיַּֽעֲשׂ֖וּ כָּל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ 4Q128ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את [מושה] את [אהרון] 4Q140יעשו את מושה ואת אהרון כן עשו 8Q3יעשו [כל] את משה ואת [אהרן] כן עשו Xq1ויעשו כל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
51МТוַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל צִבְאֹתָֽם 4Q128יהוה את [בני] [ישראל] מארץ מצרים על צבאותמה 4Q136מארץ מצרים על צבאותם 4Q140ויהי בעצם היום הזה [מצרים] על צבאותמה 8Q3ויהי בעצם היום הזה הוציאך יהוה את על [צבאתם] Xq1ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני [ישראל] מארץ מצרים על צבאותם