Исход, глава 21
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם SPאלה המשפטים אשר תשים לפניהם
2МТכִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם SPכי תקנה עבד עברי שש שנים יעבדך ובשבעית יצא לחפשי חנם
3МТאִם בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ SPאם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
4МТאִם אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ SPאם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילידיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו
5МТוְאִם אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת אֲדֹנִ֔י אֶת אִשְׁתִּ֖י וְאֶת בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי SPאם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי 4Q22את [אדוני] [את] [בני]
6МТוְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם SPוהגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם 4Q22והגישו אדונו [אל] [אלהים] והגישו המזוזה [ורצע] [אדונו] את אוזנו ב
8МТאִם רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר ל֥וֹ יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ בָֽהּ SPאם רעה היא בעיני אדניה אשר לא העידה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה Кетивאם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה
9МТוְאִם לִבְנ֖וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה לָּֽהּ SPואם לבנו יעידנה כמשפט הבנות יעשה לה
10МТאִם אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע SPואם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
13МТוַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה
14МТוְכִֽי יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל רֵעֵ֖הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת SPוכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
18МТוְכִֽי יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה אִישׁ֙ אֶת רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב SPוכי יריבון אנשים והכו איש את רעהו ולא ימות ונפל למשכב
19МТאִם יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא 2Q2אם יקום [התהלך] [ירפא]
20МТוְכִֽי יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם SPוכי יכה איש את עבדו או את אמתו ומת תחת ידו מות יומת
21МТאַ֥ךְ אִם י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא SPאך אם יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא
22МТוְכִֽי יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים SPוכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
25МТכְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה SPמכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
26МТוְכִֽי יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ אֶת עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ 4Q22[שחתה] לחפשי [ישלחנו]
27МТוְאִם שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לַֽחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ SPואם שן עבדו או שן אמתו יפל לחפשי ישלחנו תחת שנו
28МТוְכִֽי יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי SPוכי יכה שור וכל בהמה את איש או את אשה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא
29МТוְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת SPואם בהמה מכה היא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת
30МТאִם כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו SPאם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו 4Q22[ונתן] [פדיון] נפשו [ככל]
31МТאוֹ בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ SPאו בן יכה או בת כמשפט הזה יעשה לו 4Q22[או] בת [יגח] [משפט] ה
32МТאִם עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשּׁ֖וֹר א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשּׁ֖וֹר יִסָּקֵֽל SPאם עבד תכה הבהמה או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל
33МТוְכִֽי יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר SPוכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שם שור או חמור או כל בהמה
35МТוְכִֽי יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר אִ֛ישׁ אֶת שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן SPוכי יגף שור איש או כל בהמתו את שור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון
36МТא֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה לּֽוֹ SPאו נודע כי בהמה מכה היא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו