Числа, глава 16
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן יִצְהָ֥ר בֶּן קְהָ֖ת בֶּן לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן SPויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בן ראובן 4Q27ויקח [קורח] בן [יצהר] בן קהת אבירום בני פלת בן [ראובן]
2МТוַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי שֵֽׁם SPויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם 4Q27[ויקומו] [לפני] [מושה] [אנשים] בני ישראל [חמשים] [מאתים] [נשיאי] קריאי [מועד] ואנשי שם
3МТוַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב לָכֶם֒ כִּ֤י כָל הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל קְהַ֥ל יְהוָֽה SPויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדישים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה 4Q27[ויקהלו] מושה [על] אהרון ויואמרו רב [לכמה] כול העדה כולם קדושים [ובתוכמה]
4МТוַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל פָּנָֽיו
5МТוַיְדַבֵּ֨ר אֶל קֹ֜רַח וְאֶֽל כָּל עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת אֲשֶׁר ל֛וֹ וְאֶת הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו SPוידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש יקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו 4Q27וידבר אל קורח ואל [קדוש] הקריב אליו ואת אשר [בחר]
6МТזֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכָל עֲדָתֽוֹ 4Q27[מחתות] קורח וכול עדתו
8МТוַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל קֹ֑רַח שִׁמְעוּ נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי
9МТהַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם SPהמעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה לעמד לפני העדה לשרתם 4Q27עדת [ישראל] להקריב [אתכמה] לשרתם
10МТוַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת כָּל אַחֶ֥יךָ בְנֵי לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם כְּהֻנָּֽה SPויקריב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
11МТלָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה ה֔וּא כִּ֥י תַלִּ֖ינוּ עָלָֽיו SPלכן אתה וכל עדתך הנועדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלנו עליו Кетивלכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו
14МТאַ֡ף לֹ֣א אֶל אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה SPאף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן לנו נחלת שדה או כרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
15МТוַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל יְהוָ֔ה אַל תֵּ֖פֶן אֶל מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת אַחַ֥ד מֵהֶֽם SPויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמוד אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם
16МТוַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר
17МТוּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ SPוקחו איש מחתתו ונתתם עליהן קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו
18МТוַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן SPויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
22МТוַיִּפְּל֤וּ עַל פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף SPויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל הבשר האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצף
29МТאִם כְּמ֤וֹת כָּל הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי SPאם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
30МТוְאִם בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת כָּל אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת יְהוָֽה SPואם בריה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
31МТוַיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם SPויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
34МТוְכָל יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ SPוכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ
35МТוְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת SPואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקרבי הקטרת