Числа, глава 20
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי יִ֠שְׂרָאֵל כָּל הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם SPויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראישון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
3МТוַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPוירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולוי גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
5МТוְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת SPולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע תאנה גפן ורמון ומים אין לשתות
12МТוַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר נָתַ֥תִּי לָהֶֽם
13МТהֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר רָב֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם SPהם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם ויאמר משה אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ויאמר יהוה אל משה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה וצוי את יהושע בן נון וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם 4Q27בני [יואמר] [החלותה] ל [גודלכה] ואת בשמים וב [מעשיכה] וכגבורתכה הטובה הירדן ההר [יואמר] רב לכה אל [תוסף] [רואש] [עיניכה] ימה
15МТוַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ SPוירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים ויריעו לנו המצרים ולאבתינו
16МТוַנִּצְעַ֤ק אֶל יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ SPונצעק אל יהוה וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
17МТנַעְבְּרָה נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ SPנעבר נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך 4Q27[לוא] נעבור [ימיןושמאול]
19МТוַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֘ל בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה SPויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבר 4Q27[יואמרו] [אליו] [נתתי] [מכרם] רק
20МТוַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה 4Q27[פן] [בחרב] אצא [קראתכה] [חזקה]
21МТוַיְמָאֵ֣ן אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו SPוימאן אדום נתון את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו
23МТוַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל גְּב֥וּל אֶֽרֶץ אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר 4Q27ויואמר יהוה אל [מושה]
24МТיֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר מְרִיתֶ֥ם אֶת פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה SPיאסף אהרן אל עמו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פיי למי מריבה 4Q27[יאסף] אהרון אל עמו כיא לוא [יבוא] [אל] ה [אשר] מריתם פי למי מריבה
25МТקַ֚ח אֶֽת אַהֲרֹ֔ן וְאֶת אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר 4Q27קח את [אהרון] ואת [אלעזר]
26МТוְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת אַהֲרֹן֙ אֶת בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם SPוהפשטת את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף וימת שם 4Q27[הפשטתה] את אהרון את בגדיו [והלבשתם] [ימות]
27МТוַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶל הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל הָעֵדָֽה SPויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלהו אל הר ההר לעיני כל העדה 4Q27מושה כאשר [צוה] [יהוה]
28МТוַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת אַהֲרֹ֜ן אֶת בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן הָהָֽר 4Q27[יפשט] [מושה] את אהרון שם רואש [ההר] [ירד] מושה ואלעזר
29МТוַיִּרְאוּ֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל 4Q27[יבכו] את [אהרון] שלושים יום [כול]