Числа, глава 22
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ SPויסעו בני ישראל ויחנו בערבת מואב מעבר לירדן יריחו
4МТוַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת כָּל סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא SPויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחך הקהל הזה את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא
5МТוַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל בִּלְעָ֣ם בֶּן בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי עַמּ֖וֹ לִקְרֹא ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי SPוישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתרה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקרא לו לאמר הן עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממולי 4Q23נהר ארץ בני [עמו] הארץ והוא ישב 4Q27[ישלח] [מלאכים] [קרוא] לו [לאמור] [הואה] [יושב]
6МТוְעַתָּה֩ לְכָה נָּ֨א אָֽרָה לִּ֜י אֶת הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר SPועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואת אשר תאר ויאר 4Q27[הואה] ממני אולי [אוכל] [מבורך] ואשר תאור
7МТוַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק SPוילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק 4Q27[יבואו] [אל] [בלעם] את דברי בלק
8МТוַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי מוֹאָ֖ב עִם בִּלְעָֽם 4Q27ויואמר [פוה] [לילה] [השיבותי] [אתכמה] ידבר יהוה אלי וישבו שרי [מואב] עם [בלעם]
9МТוַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ SPויבא אלהים אל בלעם ויאמר מה האנשים האלה עמך 4Q27ויבוא [אלוהים] אל [בלעם] אליו מי האנשים האלה [עמכה]
10МТוַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי SPויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי 4Q27ויואמר בלעם אל האלוהים בלק בן [צפור] אלי לאמור
11МТהִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו SPהן עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ ועתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו 4Q27הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ והואה יושב [קובה] אותו אולי אוכל הלחם בו וגרשתיהו [ארץ]
12МТוַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא SPויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם ולא תאר את העם כי ברוך הוא 4Q27[ויואמר] אל [עם] האנשים ואל [תאור] את העם כיא ברוך [הואה]
13МТוַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם 4Q27[ויקום] [בוקר] [ויואמר] [בלק] לכו [אל] [אדוניכמה] כיא מאן יהוה לתתני [להלוך]
14МТוַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ SPויקמו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו 4Q27שרי [מואב] [אל] בלק ויואמרו אליו מאן בלעם הלוך עמנו
15МТוַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה 4Q27ויוסף [שרים] רבים [נכבדים] מאלה
16МТוַיָּבֹ֖אוּ אֶל בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן צִפּ֔וֹר אַל נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי 4Q27ויבואו אל בלעם יואמרו אליו [מלך] [אל] [תמנע] מהלוך אלי
17МТכִּֽי כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה נָּא֙ קָֽבָה לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה 4Q27כיא [כבד] אכבדכה מואדה [וכול] [אעשה] לכה [ולכה] [קובה] לי את [העם]
18МТוַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם יִתֶּן לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה SPויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל אעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדלה 4Q27ויען בלעם ויואמר [לי] בלק [מלוא] כסף וזהב [לוא] [עבור] את פי יהוה [אלוהי] [גדולה] [לבי]
19МТוְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי 4Q27[שבו] נא הלילה [מה] שרי
20МТוַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים אֶל בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה SPויבא מלאך אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה 4Q27[אלוהים] אל לקרוא לכה [באו] [אתמה] ואך את [אותו] תעשה
22МТוַיִּֽחַר אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ SPויחר אף יהוה כי הלך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו 4Q23[אלהים] כי הלך נעריו עמו
23МТוַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ SPותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטותה הדרך
24МТוַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה SPויעמד מלאך יהוה במשעל הכרמים גדר מזה וגדר מזה
25МТוַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ SPותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכותה
26МТוַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול SPויסף מלאך יהוה עבר ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל
28МТוַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים SPויפתח יהוה את פי האתון ותאמר אל בלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
29МТוַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ SPויאמר בלעם לאתון כי התעללתי בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
30МТוַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא SPותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מהודך עד היום הזה הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
31МТוַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו SPויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחוי לאפיו
32МТוַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי SPויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטנך כי הרע דרכך לנגדי 4Q27[אליו] מלאך יהוה על מה הכיתה את אתונכה [אנוכי] [יצאתי] לכה כיא רעה הדרך לנגדי
33МТוַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי SPותראני האתון ותט מלפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתך הכיתי ואתה החייתי 4Q27ותראני האתון ותט מלפני זה [רגלים] אולי נטתה [מלפני] כיא עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתי
34МТוַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי SPויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רעה בעיניך אשובה לי 4Q27ויואמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כיא לוא ידעתי כיא אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע
35МТוַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם שָׂרֵ֥י בָלָֽק SPויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תשמר לדבר וילך בלעם עם שרי בלק
37МТוַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ SPויאמר בלק אל בלעם הלוא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
38МТוַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל בָּלָ֗ק הִֽנֵּה בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכ֥וֹל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר SPויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היוכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפיי אתו אשמר לדבר
39МТוַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת SPוילך בלעם עם בלק ויבאהו קרית חיצות
41МТוַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם SPויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם את קצה העם