Числа, глава 9
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר SPוידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראישון לאמר
2МТוְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ SPויעשו בני ישראל את הפסח במועדיו
3МТבְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמוֹעֲד֑וֹ כְּכָל חֻקֹּתָ֥יו וּכְכָל מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ SPבארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים יעשו אתו במועדיו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו 4Q23[חדש] הזה ביום [חקתיו] [וככל] [משפטיו] [אתו]
4МТוַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח SPוידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח
5МТוַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת הַפֶּ֡סַח בָּרִאשׁ֡וֹן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPויעשו את הפסח בראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל 4Q23[יעשו] [את] הפסח בראשון [סיני] ככל אשר צוה יהוה את משה
6МТוַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא SPויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא 4Q23[טמאים] לנפש אדם ולא יכלו לעשות [אהרן] ביום ההוא
7МТוַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת קָרְבַּ֤ן יְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPויאמרו האנשים ההם אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במועדיו בתוך בני ישראל
8МТוַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם SPויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם 4Q23[אשמעה] מה יצוה יהוה לכם
10МТדַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי יִהְיֶֽה טָמֵ֣א לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה SPדבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה 4Q23[דבר] אל בני ישראל [לאמר] לדריכם ועשה פסח [ליהוה]
12МТלֹֽא יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ ב֑וֹ כְּכָל חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ SPלא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקות הפסח יעשו אתו
13МТוְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא SPוהאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במועדיו חטאו ישא האיש ההוא
14МТוְכִֽי יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ SPוכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקות הפסח וכמשפטיו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
15МТוּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה אֵ֖שׁ עַד בֹּֽקֶר SPוביום הוקם את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
17МТוּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
19МТוּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ 4Q23[משכן] ימים רבים [ושמרו]
20МТוְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ SPויש אשר יהיה הענן ימים במספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
22МТאֽוֹ יֹמַ֜יִם אוֹ חֹ֣דֶשׁ אוֹ יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ SPאו יומים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו