Числа, глава 18
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2
МТוְגַ֣ם אֶת אַחֶיךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֙יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִֽישָׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת
SPוגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקריב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות
3
МТוְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא יָמֻ֥תוּ גַם הֵ֖ם גַּם אַתֶּֽם
SPושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם
8
МТוַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֨ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק עוֹלָֽם
2Q9[וידבר] [קודשי]
9
МТזֶֽה יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן הָאֵ֑שׁ כָּל קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ
SPזה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר יאשמו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
12
МТכֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר יִתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים
SPכל חלב יצהר וכל חלב תירש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים
16
МТוּפְדוּיָו֙ מִבֶּן חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא
SPופדיו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא
17
МТאַ֣ךְ בְּֽכוֹר שׁ֡וֹר אֽוֹ בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְאֶת חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה
SPאך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה ריח ניחח ליהוה
21
МТוְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד
34Se2לבני לוי
23
МТוְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה
SPועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקות עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
24
МТכִּ֞י אֶת מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה
SPכי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתיו ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
25
МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר
4Q27[אמור]
26
МТוְאֶל הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן הַֽמַּעֲשֵֽׂר
SPואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתיכם והרמתם ממנו את תרומת יהוה מעשר מן המעשר
4Q27ואל הלויים תדבר [ואמרתה] [ישראל] את המעשר אשר נתתי לכמה [מאתם] [את] תרומת מעשר מן המעשר
27
МТוְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן הַיָּֽקֶב
SPונחשב לכם תרומתיכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב
4Q27ונחשב [לכמה] מלאה מן היקב
28
МТכֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ אֶת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן
SPכן תרימו גם אתם את תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן
4Q27כן תרימו גם את [תרומת] את בני ישראל ונתתם ממנו [יהוה]
29
МТמִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּל חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ
4Q27תרימו את כול תרומת יהוה מכול חלבו את [מקדשו]
30
МТוְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב
SPואמרת אליהם בהרמכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב
4Q27בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב לכמה תרומתכמה [כתבואה] מן היקב
31
МТוַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד
SPואכלתם אתו בכל מקום אתם ובתיכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד
4Q27ואכלתמה [אותמה] בכול מקום אתמה [ובתיכמה] חלף עבודתכם באוהל מועד
32
МТוְלֹֽא תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת קָדְשֵׁ֧י בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ
SPולא תשאו עליו חטא בהרמכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
4Q27ולוא תשאו עליו חטא ממנו ואת קודשי בני ישראל לוא תחללו ולוא תמותו