Числа, глава 19
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר 4Q27וידבר יהוה אלמושה ואל אהרון לאמור
2МТזֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל SPזאת חקות התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום ואשר לא עלה עליה עול 4Q27[זואת] חוקת יהוה לאמור דבר אל בני ישראל ויקחו אליכה פרה בה מום אשר לוא עלה עליה עול
3МТוּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו 4Q27ונתתה אותה אל אותה [אל] מחוץ למחנה ושחטו אותה [לפניו]
4МТוְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים 4Q27ולקח [אלעזר] באצבעו והזה [אל] נוכח פתח אוהל
5МТוְשָׂרַ֥ף אֶת הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת עֹרָ֤הּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת דָּמָ֔הּ עַל פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף SPושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף 4Q27את הפרה [לעיניו] את עורה ו
7МТוְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד הָעָֽרֶב SPוכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
8МТוְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד הָעָֽרֶב SPוהשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו במים וטמא עד הערב
9МТוְאָסַ֣ף אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא SPואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא
10МТוְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם SPוכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקות עולם
11МТהַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים SPהנגע במת לכל נפש אדם יטמא שבעת ימים
12МТה֣וּא יִתְחַטָּא ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר SPוהוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי וטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר
13МТכָּֽל הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ SPכל הנגע במת בנפש אדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההיא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
14МТזֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל הַבָּ֤א אֶל הָאֹ֙הֶל֙ וְכָל אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים SPוזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
15МТוְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא SPוכל כלי פתוח אשר אין צמיד ופתיל עליו טמא הוא
17МТוְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל כֶּֽלִי SPולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל כלי
18МТוְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל הָאֹ֙הֶל֙ וְעַל כָּל הַכֵּלִ֔ים וְעַל הַנְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ שָׁ֑ם וְעַל הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֙צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר SPולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
19МТוְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב SPוהזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
20МТוְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא SPוהאיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
21МТוְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד הָעָֽרֶב SPוהיתה לכם לחקות עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב