Числа, глава 35
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר SPוידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר
2МТצַו֮ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם SPצוי את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
3МТוְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם SPוהיו הערים להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם 4Q27והיו [הערים] [מגרשיהם] חיתם
4МТוּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב SPומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב
5МТוּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת פְּאַת קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת פְּאַת יָ֣ם אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶעָרִֽים SPומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת פאת ימה אלפים באמה ואת פאת צפונה אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכם מגרשי הערים 4Q27ומדותם [אלפים] באמה פאת ימה [אלפים] [ערים]
6МТוְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר SPואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שם הרצח ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר
8МТוְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם SPוהערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחל יתן מעריו ללוים
10МТדַּבֵּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן SPדבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
11МТוְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֙מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה SPוהקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה הרצח מכה נפש בשגגה
12МТוְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט SPוהיו לכם הערים למקלט מגאל ולא יומת הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
13МТוְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם SPוהערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהינה לכם
14МТאֵ֣ת שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶֽינָה SPאת שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהינה לבני ישראל
15МТלִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל מַכֵּה נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה SPולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
18МТא֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ יָד֩ אֲשֶׁר יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ SPואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
20МТוְאִם בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת SPואם בשנאה יחדיפנו או השליך עליו בצדיה וימת
21МТא֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ בֽוֹ 4Q27אבה הכהו [בידו] [יומת] מות יומת הרוצח גואל הדם [הוא] ימית את [הרוצח] בפוגעו בו
22МТוְאִם בְּפֶ֥תַע בְּלֹא אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אוֹ הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה SPואם בפתע בלא איבה הדיפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה 4Q27[איבה] הדפו או השליך לוא צדיה
23МТא֣וֹ בְכָל אֶ֜בֶן אֲשֶׁר יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ 4Q27או בכלי אבן ראות ויפל עליו [וימות] ו [לו] ולוא מבקש
24МТוְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה 4Q27[מכה] ובין גואל ה האלה
25МТוְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ SPוהצילו העדה את המכה מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש
27МТוּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם 4Q27[מצא] [גואל] [רוצח] איןלו [דם]
28МТכִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ SPכי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו 4Q27[מקלטו] [גדול] ישוב ה
32МТוְלֹא תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן SPולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול
33МТוְלֹֽא תַחֲנִ֣יפוּ אֶת הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ בָּ֔הּ כִּי אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ SPולא תחניפו את הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
34МТוְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPולא תטמאו את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל 4Q27ארץ אשר [אתמה] [תוך] בני ישראל