Числа, глава 14
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַתִּשָּׂא֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא SPותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבך העם בלילה ההוא
2МТוַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל הָעֵדָ֗ה לוּ מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ מָֽתְנוּ SPוילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
3МТוְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה SPולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבוז הלוא טוב לנו שובה מצרימה
4МТוַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה SPויאמרו איש אל אחיו נתן ראש ונשוב מצרימה
6МТוִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן יְפֻנֶּ֔ה מִן הַתָּרִ֖ים אֶת הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם SPויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן האתורים את הארץ קרעו בגדיהם
8МТאִם חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ SPאם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש
9МТאַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל תִּֽירְאוּ֙ אֶת עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל תִּירָאֻֽם SPאך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראום
10МТוַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל כָּל בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל SPויאמרו כל העדה לרגם אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
11МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה עַד אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד אָ֙נָה֙ לֹא יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ SPויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד הנה לא יאמנו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
12МТאַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ SPאכנו בדבר ואורישנו ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול ועצום ממנו
14МТוְאָמְר֗וּ אֶל יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה SPואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
15МТוְהֵמַתָּ֛ה אֶת הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר שָׁמְע֥וּ אֶֽת שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר SPוהמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
18МТיְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל בָּנִ֔ים עַל שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל רִבֵּעִֽים SPיהוה ארך אפים ורב חסד ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים על שלישים ועל רביעים
19МТסְלַֽח נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד הֵֽנָּה SPסלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה
20МТוַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ SPויאמר יהוה סלחתי כדבריך
22МТכִּ֣י כָל הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת כְּבֹדִי֙ וְאֶת אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי SPכי כל האנשים הראים את כבודי ואת אתותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
23МТאִם יִרְאוּ֙ אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ SPאם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם וכל מנאצי לא יראוה
24МТוְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה SPועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יירשנה
25МТוְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם סֽוּף SPוהעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף
27МТעַד מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי SPעד מתי לעדה הרעה הזאת אשר הם מלנים עלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עלי שמעתי
28МТאֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי אָ֙נִי֙ נְאֻם יְהוָ֔ה אִם לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם SPאמר אליהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
29МТבַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי SPבמדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלנתם עלי
31МТוְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ SPוטפכם אשר אמרתם לבוז יהיה והבאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
33МТוּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר SPובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זונתיכם עד תם פגריכם במדבר
35МТאֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם לֹ֣א זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ SPאני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו
36МТוְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת כָּל הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל הָאָֽרֶץ SPוהאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילנו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ Кетивוהאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
40МТוַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל רֹאשׁ הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ SPוישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו ויאמר יהוה אל משה אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
41МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח SPויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והיא לא תצליח
45МТוַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד הַֽחָרְמָֽה SPוירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתם וירדפו אתם כאשר תעשינה הדברים ויכום ויכתום עד חרמה וישבו אל המחנה