Числа, глава 31
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТנְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל עַמֶּֽיךָ SPנקם נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך
3МТוַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת יְהוָ֖ה בְּמִדְיָֽן SPוידבר משה אל העם לאמר החליצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין 4Q27[בני] ישראל לאמור במדין
4МТאֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא
5МТוַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא 4Q27[ימסרו] מאלפי [ישראל] [חלוצי] צבא
6МТוַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ
9МТוַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶ֛ם וְאֶת כָּל חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ SPוישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו
11МТוַיִּקְחוּ֙ אֶת כָּל הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה SPויקחו את כל השלל ואת כל המלקח באדם ובבהמה
12МТוַיָּבִ֡אוּ אֶל מֹשֶׁה֩ וְאֶל אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל עֲדַ֣ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת הַשְּׁבִ֧י וְאֶת הַמַּלְק֛וֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָ֖ל אֶל הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל עַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ SPויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן יריחו
13МТוַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה SPויצא משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה
14МТוַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה SPויקצף משה על פקדי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
15МТוַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל נְקֵבָֽה SPויאמר אליהם משה למה החיתם כל נקבה
16МТהֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל דְּבַר פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה SPהנה הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
18МТוְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם SPוכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר חיו לכם
19МТוְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם SPואתם חנו לכם מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל הנגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביתכם
20МТוְכָל בֶּ֧גֶד וְכָל כְּלִי ע֛וֹר וְכָל מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל כְּלִי עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ SPוכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו ויאמר משה אל אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
22МТאַ֥ךְ אֶת הַזָּהָ֖ב וְאֶת הַכָּ֑סֶף אֶֽת הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֶת הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת הַבְּדִ֖יל וְאֶת הָעֹפָֽרֶת SPאך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת
23МТכָּל דָּבָ֞ר אֲשֶׁר יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם SPכל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים
25МТוַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר
26МТשָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֙וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָעֵדָֽה SPשא את ראש המלקח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
27МТוְחָצִ֙יתָ֙ אֶת הַמַּלְק֔וֹחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל הָעֵדָֽה SPוחצית את המלקח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה
28МТוַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּא֑וֹת מִן הָאָדָם֙ וּמִן הַבָּקָ֔ר וּמִן הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן הַצֹּֽאן SPוהרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא אחת נפש מחמש מאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה
29МТמִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה SPממחציתם תקח ונתתה לאלעזר הכהן את תרומת יהוה
30МТוּמִמַּחֲצִ֨ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח אֶחָ֣ד אָחֻ֣ז מִן הַחֲמִשִּׁ֗ים מִן הָאָדָ֧ם מִן הַבָּקָ֛ר מִן הַחֲמֹרִ֥ים וּמִן הַצֹּ֖אן מִכָּל הַבְּהֵמָ֑ה וְנָתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהוָֽה SPוממחצית בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה 4Q27[בקר] [מן] [הצואן] מן החמורים [מן] [משמרת] [משכן] יהוה
31МТוַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת מֹשֶֽׁה
32МТוַיְהִי֙ הַמַּלְק֔וֹחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵֽשֶׁת אֲלָפִֽים SPויהי המלקח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים 4Q27ויהי המלקוח הבז [שבעים] אלף וחמשת אלפים
33МТוּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף
36МТוַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת SPותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מספר צאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות 4Q27[מחצה] חלק [היוצאים] [בצבא] מאות
37МТוַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהוָ֖ה מִן הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים SPויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמשה ושבעים
38МТוְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים SPובקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
43МТוַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת SPותהי מחצית העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
44МТוּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף
47МТוַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן הָאָדָ֖ם וּמִן הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת מֹשֶֽׁה SPויקח משה ממחצית בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם אל הלוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
48МТוַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת 4Q27[אל] [מושה] כול הפקודים אשר לאלפי הצבא שרי המלחמה
49МТוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ 4Q27ויואמרו אל [מושה] עבדיכה נשאו את [נפקד] ממנו איש
50МТוַנַּקְרֵ֞ב אֶת קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPונקריב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה 4Q27[ונקרב] [קורבן] [טבעת] ועגיל וכומז [וכפר]
51МТוַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה 4Q27הזהב מאתם כול כלי [מעשה]
52МТוַיְהִ֣י כָּל זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֙ימוּ֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת SPויהי זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות 4Q27ויהי [כול] [עשר] אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת
54МТוַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויביאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה 4Q27ויקח מושה ואלעזר והמאיות ויביאו אותו אל אוהל מועד [זכרון]