Левит, глава 25
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2
МТדַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה
SPדבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
4
МТוּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר
SPובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5
МТאֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ
SPואת ספחי קציריך לא תקצר ואת ענבי נזיריך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6
МТוְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ
SPוהיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדיך ולאמתיך ולשכיריך ולתושביך הגרים עמך
8
МТוְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה
SPוספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה
9
МТוְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכָל אַרְצְכֶֽם
SPוהעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם
10
МТוְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכָל יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ
SPוקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו
11
МТיוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת נְזִרֶֽיהָ
SPיובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספחיה ולא תבצרו את נזיריה
13
МТבִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל אֲחֻזָּתֽוֹ
SPבשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחזתו
14
МТוְכִֽי תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת אָחִֽיו
SPוכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
18
МТוַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת חֻקֹּתַ֔י וְאֶת מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח
SPועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
20
МТוְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה נֹּאכַ֤֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת תְּבוּאָתֵֽנוּ
SPוכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו
21
МТוְצִוִּ֤יתִי אֶת בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים
SPוצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשתה את תבואתה לשלש השנים
22
МТוּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן
SPוזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואתה ישן עד השנה התשעית עד בא תבואתה תאכלו ישן
23
МТוְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי
SPוהארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
25
МТכִּֽי יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו
SPוכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו
28
МТוְאִ֨ם לֹֽא מָֽצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ
SPואם לא מצא ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחזתו
4Q24עד שנת ה
11Q1היה [ביד] הקנה עד [שנת] [ויצא] [ביובל] שב [לאחזתו]
29
МТוְאִ֗ישׁ כִּֽי יִמְכֹּ֤ר בֵּית מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ
4Q24[היתה] גאלתו עד
30
МТוְאִ֣ם לֹֽא יִגָּאֵ֗ל עַד מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר בָּעִ֜יר אֲשֶׁר ל֣וֹ חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל
SPואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל
Кетивואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל
11Q1ואמ לא יגאל עד מלאות לו שנה תמימה וקמ הבית אשר בעיר לו ח ומה לצמיתות לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל
31
МТוּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא
SPובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשבו גאלה תהיה לו וביובל יצא
11Q1ובתי החצרימ אשר אינ לה מ חומה סביב על שדה הארצ יחשבו גאלה תהיה לו ביובל יצא
11Q2[תהיה] לו [וביובל]
32
МТוְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם
11Q1וערי הלוימ בתי ערי אזתמ גאלת עולמ תהיה ללוימ
11Q2[אחוזתם] גאולת עולם [תהיה]
33
МТוַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
SPואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחזתם בתוך בני ישראל
11Q1ואשר יגאל מנ הלוימ ויצא ממכר בית ועי ר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוימ היא אחזתמ בתוכ בני ישראל
11Q2[יצא] ממכר ביתו [עיר] [לויים]
34
МТוּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם
SPושדה מגרש עריהם לא ימכרו כי אחזת עולם היא להם
11Q1ושדה מגש ערי המ לא ימכר כי אחזת עולמ היא להמ
35
МТוְכִֽי יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ
SPוכי ימך אחיך ומטה ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי אחיך עמך
11Q1וכי ימוכ אחיכ ומטה ידו עמכ והחז קת בו גר ותושב וחי עמכ
36
МТאַל תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ
11Q1אל תקח מאתו נשכ ותרבית וירת מאלהיכ וחי אחיכ עמכ
37
МТאֶ֨ת כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ
SPאת כספך לא תתן לו בנשך ובתרבית לא תתן אכלך
39
МТוְכִֽי יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר לָ֑ךְ לֹא תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד
SPוכי ימך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40
МТכְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ
SPכשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך
42
МТכִּֽי עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד
SPכי עבדיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
44
МТוְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה
SPועבדיך ואמתיך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנהו עבד ואמה
45
МТוְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה
SPוגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנהו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולדו בארצכם והיו לכם לאחזה
4Q24[גרים] עמכם [מהם] [אחזה]
46
МТוְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ
SPוהתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעולם בהם תעבידו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
4Q24והנחלתם [אתם] [ישראל] איש [באחיו]
47
МТוְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר
SPוכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר ותושב עמך או לעקר משפחת גר
50
МТוְחִשַּׁב֙ עִם קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ
SPוחשב עם קנהו משנת המכר לו עד שנת היובל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
52
МТוְאִם מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת גְּאֻלָּתֽוֹ
SPואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
54
МТוְאִם לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ
SPואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו
55
МТכִּֽי לִ֤י בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם
SPכי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם