Левит, глава 16
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי יְהוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ 11Q1[אחרי] [מות] שני בני אהרנ ב
2МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל יָבֹ֤א בְכָל עֵת֙ אֶל הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל הַכַּפֹּֽרֶת SPויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה אל הכפרת 11Q1[משה] דבר אל אהרנ אחיכ ו פני הכפרת אשר על [הארנ] כי
3МТבְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה SPבזאת יבוא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה 11Q1בזאת יבוא אהרנ אל [הקדש] ל
4МТכְּתֹֽנֶת בַּ֨ד קֹ֜דֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ וּמִֽכְנְסֵי בַד֮ יִהְי֣וּ עַל בְּשָׂרוֹ֒ וּבְאַבְנֵ֥ט בַּד֙ יַחְגֹּ֔ר וּבְמִצְנֶ֥פֶת בַּ֖ד יִצְנֹ֑ף בִּגְדֵי קֹ֣דֶשׁ הֵ֔ם וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם אֶת בְּשָׂר֖וֹ וּלְבֵשָֽׁם SPוכיתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבניט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את כל בשרו ולבשם 11Q1[בד] קדש ילבש ומכנסי בד [יהיו] [אבנט] בד יצנפ בגדי קדש המ [ורחצ] ו [ולבשמ]
5МТוּמֵאֵ֗ת עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יִקַּ֛ח שְׁנֵֽי שְׂעִירֵ֥י עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְאַ֥יִל אֶחָ֖ד לְעֹלָֽה 11Q1[ישראל] יקח שני שערי עזימ
7МТוְלָקַ֖ח אֶת שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד SPולקח את שני השעירים והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד
8МТוְנָתַ֧ן אַהֲרֹ֛ן עַל שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גּוֹרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַיהוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַעֲזָאזֵֽל SPונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזזאל
10МТוְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יָֽעֳמַד חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה SPוהשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזזאל יעמיד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזזאל המדברה
12МТוְלָקַ֣ח מְלֹֽא הַ֠מַּחְתָּה גַּֽחֲלֵי אֵ֞שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וּמְלֹ֣א חָפְנָ֔יו קְטֹ֥רֶת סַמִּ֖ים דַּקָּ֑ה וְהֵבִ֖יא מִבֵּ֥ית לַפָּרֹֽכֶת SPולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלוא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת
14МТוְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע פְּעָמִ֛ים מִן הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ SPולקח מדם הפר והזה באצבעו אל פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו
15МТוְשָׁחַ֞ט אֶת שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וְהֵבִיא֙ אֶת דָּמ֔וֹ אֶל מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת וְעָשָׂ֣ה אֶת דָּמ֗וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְדַ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֥ה אֹת֛וֹ עַל הַכַּפֹּ֖רֶת וְלִפְנֵ֥י הַכַּפֹּֽרֶת
17МТוְכָל אָדָ֞ם לֹא יִהְיֶ֣ה בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד בְּבֹא֛וֹ לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ עַד צֵאת֑וֹ וְכִפֶּ֤ר בַּעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל 4Q23מועד ב צאתו וכפר [בעדו]
18МТוְיָצָ֗א אֶל הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי יְהוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב 4Q23המזבח אשר [לקח] מדם [הפר]
19МТוְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל 4Q23[הזה] עליו [מן] [טהרו] [ישראל]
20МТוְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי 4Q23וכלה [מכפר] [הקדש] מזבח [והקריב]
21МТוְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת שְׁתֵּ֣י יָדָ֗יו עַ֨ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת כָּל עֲוֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה SPוסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה Кетивוסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה 4Q23[את] שתי יד [על] ראש [השעיר] את כל עונת לכל [חטאתם] ונתן אתם על ראש ה [מדברה]
23МТוּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם 4Q23אשר לבש [ובא] הניחם שם
24МТוְרָחַ֨ץ אֶת בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֙יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם SPורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם
26МТוְהַֽמְשַׁלֵּ֤חַ אֶת הַשָּׂעִיר֙ לַֽעֲזָאזֵ֔ל יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל הַֽמַּחֲנֶֽה SPוהמשלח את השעיר לעזזאל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה
27МТוְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְשָׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת עֹרֹתָ֥ם וְאֶת בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת פִּרְשָֽׁם SPואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוצא אל מחוץ למחנה ושרף באש את עורתם ואת בשרם ואת פרשם
28МТוְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔ם יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְרָחַ֥ץ אֶת בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְאַחֲרֵי כֵ֖ן יָב֥וֹא אֶל הַֽמַּחֲנֶֽה
29МТוְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִי בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם SPוהיתה לכם לחקות עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם
31МТשַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הִיא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם חֻקַּ֖ת עוֹלָֽם SPשבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם חקות עולם
32МТוְכִפֶּ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אֲשֶׁר יִמְשַׁ֣ח אֹת֗וֹ וַאֲשֶׁ֤ר יְמַלֵּא֙ אֶת יָד֔וֹ לְכַהֵ֖ן תַּ֣חַת אָבִ֑יו וְלָבַ֛שׁ אֶת בִּגְדֵ֥י הַבָּ֖ד בִּגְדֵ֥י הַקֹּֽדֶשׁ SPיכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש
33МТוְכִפֶּר֙ אֶת מִקְדַּ֣שׁ הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד וְאֶת הַמִּזְבֵּ֖חַ יְכַפֵּ֑ר וְעַ֧ל הַכֹּהֲנִ֛ים וְעַל כָּל עַ֥ם הַקָּהָ֖ל יְכַפֵּֽר SPוכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר
34МТוְהָֽיְתָה זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכָּל חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת מֹשֶֽׁה SPוהיתה זאת לכם לחקות עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה 11Q1ל בני [ישראל] [כאשר] צוה [יהוה]