Левит, глава 6
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТנֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת עֲמִיתֽוֹ SPצוי את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על המוקדה על המזבח כל הלילה עד בקר ואש המזבח תוקד בו
3МТאֽוֹ מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל שָׁ֑קֶר עַל אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה SPולבש הכהן מדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
4МТוְהָיָה֮ כִּֽי יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא SPופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור
5МТא֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁקֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ SPוהאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי שלמים
6МТוְאֶת אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל הַכֹּהֵֽן SPאש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
7МТוְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ SPוזאת תורת המנחה הקריבו אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח
8МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר SPוהרים ממנה בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח אזכרתה ליהוה
9МТצַ֤ו אֶֽת אַהֲרֹן֙ וְאֶת בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל הַלַּ֙יְלָה֙ עַד הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ SPוהנותרת ממנה יאכל אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה
10МТוְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת הָעֹלָ֖ה עַל הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ SPלא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי יהוה קדש קדשים היא כחטאת כאשם
11МТוּפָשַׁט֙ אֶת בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל מָק֖וֹם טָהֽוֹר SPכל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש
12МТוְהָאֵ֨שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים
13МТאֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה SPזה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשיח אתו עשירת האיפה סלת למנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בין הערבים
14МТוְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶל פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ SPעל המחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תופני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה
15МТוְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיהוָֽה SPהכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטיר
16МТוְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ SPוכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
17МТלֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם
18МТכָּל זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ SPדבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים היא
19МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר SPהכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד
20МТזֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב SPכל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר תזה עליו יכבס במקום קדוש
21МТעַֽל מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה SPוכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים
22МТוְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק עוֹלָ֕ם לַיהוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר SPכל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים היא
23МТוְכָל מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל SPוכל חטאת אשר יבוא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף