Левит, глава 20
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר 11Q1[ידבר] [יהוה] אל משה לאמור
2МТוְאֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן הַגֵּ֣ר הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן SPואל בני ישראל תדבר איש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן 4Q26aואל הגר [בישראל] [ארץ] ירגמהו 11Q1ואל [בני] [תאמר] איש איש מבית [ישראל] ומנ הגר הגר בישראל אשר יתנ למלכ מות יומת עמ הא [ירגמהו] באבנ
3МТוַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי SPואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי וחלל את שם קדשי 11Q1ואני אתנ את פני ההוא והכרתי אתו מקר [עמו] כי מזרעו נתנ למלכ למענ [טמא] [את] מקדשי וחלל את שמ ק
4МТוְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת עֵֽינֵיהֶם֙ מִן הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ SPואם העלם יעלמו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו 11Q1ואמ העלמ יעלמו עמ הארצ [עיניהמ] מנ האיש ההוא [זרעו] למלכ לבלתי המית
5МТוְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת כָּל הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם 11Q1[שמתי] אני את פני באיש משפחו והכרתי אתו כל מ [זנימ] אחריו לזנות אח [מקרב] עממ
6МТוְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנ֖וֹת אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ SPוהנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיא והכרתי אתה מקרב עמה 11Q1והנפש [אשר] אבות ואל הידענימ
7МТוְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם SPוהייתם קדישים כי קדוש אני יהוה אלהיכם
8МТוּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת חֻקֹּתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם SPושמרתם את כל חקותי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם
9МТכִּֽי אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת אָבִ֛יו וְאֶת אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ SPכי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמו בו
13МТוְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם SPואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו מות יומתו שניהם דמיהם בם
14МТוְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת אִשָּׁ֛ה וְאֶת אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכְכֶֽם SPואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם
17МТוְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר יִקַּ֣ח אֶת אֲחֹת֡וֹ בַּת אָבִ֣יו א֣וֹ בַת אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא תִרְאֶ֤ה אֶת עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֹנ֥וֹ יִשָּֽׂא SPואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחותו גלה עונו ישא
18МТוְ֠אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּ֨ב אֶת אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת עֶרְוָתָהּ֙ אֶת מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕יא גִּלְּתָ֖ה אֶת מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם SPואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקור הערוה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם
19МТוְעֶרְוַ֨ת אֲח֧וֹת אִמְּךָ֛ וַאֲח֥וֹת אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת שְׁאֵר֛וֹ הֶעֱרָ֖ה עֲוֹנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ SPערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה כי את שאר הערוה עונם ישאו
20МТוְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ SPואיש אשר ישכב את דדתו את ערות דדו גלה חטאם ישאו עררים יומתו
21МТוְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ SPואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ערות אחיו גלה עררים יהיו
22МТוּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת כָּל חֻקֹּתַי֙ וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ SPושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא הארץ אתכם אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה 1Q3[שמרתם] את כל חקתי ואת כל [משפטי] [תקיא] אתכם הארץ אשר אני
23МТוְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת כָּל אֵ֙לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָאָקֻ֖ץ בָּֽם SPולא תלכו בחקות הגוים אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם 1Q3תלכו [בחקות] [הגוי] את כל [אלה]
25МТוְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין הָע֥וֹף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָע֗וֹף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא SPוהבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמאה
26МТוִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי SPוהייתם לי קדישים כי אני יהוה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי
27МТוְאִ֣ישׁ אֽוֹ אִשָּׁ֗ה כִּֽי יִהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם SPואיש או אשה אשר יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבנים תרגמום דמיהם בם